פורום מיניות בהריון

אני בת 18 ויש לי חבר בן 22 כבר חצי שנה. יוצא לנו לריב די הרבה על דברים ממש קטנים ושוליים, אבל בסוף אנחנו תמיד פותרים את הכל ביחד.

הבעיה היא שלחבר שלי כבר ממש נמאס מזה והוא טוען שהוא לא יכול להמשיך ככה. הקטע שבאופי שלו הוא טיפוס שמתעצבן די מהר, בזמן שאני נשארת עוד אדישה לעומתו.

בפעם האחרונה יצא שרבנו בגלל שאמרתי לו שאני מרגישה שהוא מתרחק ממני ואנחנו כבר לא כמו פעם. הוא הבטיח לי שנשב ונדבר על הכל פנים מול פנים ונפתור את הכל ככה שלא יהיו יותר מריבות, או לפחות אם יהיו אז יהיו מעטות מאוד.

היות והוא נורא התעצבן ונפגע מהמשפט שאמרתי הוא החליט לסיים את הקשר עוד לפני בכלל שעשינו את השיחה שרצינו שנינו.

בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותו שכן לעשות את השיחה הזאת כי זה ממ שחשוב לי, ובסופה חזרנו להיות ביחד. הוא טען שזאת "הזדמנות" אחרונה שהוא נותן לי.

ואני, שאני נורא אוהבת אותו ישר הסכמתי אבל מצד שני הרגשתי שאני מעכשיו צריכה להתנהג כמו "בובה" שלו ולעשות ולהגיד הכל לפי רצונותיו על מנת שלא לגרום לעוד ריב שיוביל לפרידה נוספת.

הוא אמר שאני לא צריכה להרגיש ככה וזאת לא הייתה המטרה שלו.

שלשום יצא שרבנו שוב והפעם בגלל שיצא שהערתי אותו בלילה כשהתקשרתי אליו מעט זמן אחרי שכבר דיברנו בטלפון. הוא ישר התעצבן והתחיל לצעוק באיזו זכות אני מעירה אותו. אתמול שדיברנו בטלפון על העניין הוא שוב התעצבן (בטענה שהוא עצבני עוד על זה שהערתי אותו לילה קודם) ובסוף השיחה הוא שוב חזר על דבריו ואמר שנמאס לו מהריבים האלה והוא רוצה שאני אצא לו מהחיים, שהוא רוצה להיות לבד.

נפגעתי מהתגובה שלו, כמו בכל פעם.

אני נורא אוהבת אותו אבל גם מאוד חשוב לי לשמור על הכבוד העצמי שלי. אני ישר נפגעת כשהוא אומר לי את המשפטים האלה כי זה נותן לי תמיד הרגשה שאנחנו ביחד רק כי אני לא "משחררת" אותו... שוהוא מצידו כבר היה לסיים את הקשר הזה.

הוא חשוב לי ואני לא רוצה לאבד אותו, אבל מצד שני אני יודעת שברגע שאני מנסה כביכול לשכנע אותו שלא יתייאש מכל המריבות האלה ושנמשיך להיות ביחד אני מצטיירת בעיניו כחלשה מולו.

אני ממש מבולבלת ולא יודעת כבר מה לעשות?