פורום דולה - תומכת לידה

בהחלט מסכימה שניתוח קיסרי הוא אופציה מצויינת למי שיש סיבה רפואית (והרי למה להסתבך בלידה רגילה במצבים של לידת עכוז, סכרת הריון ועובר גדול, בעיות גב, ועוד המון סיבות) וגם סיבה נפשית כפי שתיארת - אני לגמרי מבינה את הפחד מלידה נוספת כדוגמת הלידה הראשונה התראומטית כפי שאת מתארת (רק לא ברור לי איפה הייתה הדולה שלך בזמן שלא התייחסו אלייך ולמה היא לא ניסתה לשנות את המצב הזה)..

אני חושבת שהדולות פה בפורום מפנות יותר את התגובה האנטי שלהן כלפי אותן בנות שחושבות לבחור בניתוח קיסרי כניתוח אלקטיבי, ללא כל סיבה, בין אם רפואית-פיסיולוגית ובין אם סיבה נפשית בעקבות לידה קודמת תראומטית. בנות ששמעו שזה "נוח" ש"קמים כבר באותו היום" - אגב, אני הייתי נזהרת באמירה כזו, זה מאד אינדיבידואלי. איתי בחדר ביולדות שכבה מישהי שבמשך שבוע לא קמה מהמיטה, עשתה צרכים בסיר וקילחו אותה בספוג, התפר נפתח, היה זיהום, נעלם החלב ומה לא...נכון שאולי מדובר בקיצוניות השניה ל"קמים כבר באותו היום", אבל צריך לקחת בחשבון שאין לדעת איך זה יהיה אצלך...

כמובן שהעיניין מאד מאד אישי עבור כל אחת, ויש בנות שבוחרות באופציה של קיסרי בגלל אפילו סיבה כמו "אני לא רוצה שזה יתרחב לי שם למטה ואני לא אהנה מיחסי מין" - ואני שמעתי גם את הסיבה הזו...אבל מיותר לוצר שהנטיה היום לאפשר לאישה לתת לגוף שלה - או לפחות לנסות לתת לו - את ההזדמנות לעשות את מה שנברא לעשות.

אני יכולה להגיד לך, בתור מישהי שנכחה בניתוח קיסרי במסגרת הלימודים האקמאים שלי - שזה ניתוח מאד מאד דמי, נראה על פניו שהצוות הפעיל כוח אדיר בשביל לפתוח את הבטן ולחלץ משם את התינוק, זה נראה פשוט מזעזע (ולא, לא כי ראיתי דם וזה עשה לי רע, אלא מבחינה פיסיולוגית זה נראה מזיק פשוט), ואני עוד יותר התקבעתי בדעה שאם אין סיבה ממש טובה לעשות את זה - מוטב שלא.

דרך אגב, אני נולדתי בקיסרי, אמא שלי לקטה בעקבות הניתוח באלח דם ובמשך 17 ימים התנדנדה בין החיים למוות. אבל זה היה ברוסיה בשנת 79, ואני מאמינה שכיום הסצנריו הזה לא אפשרי כל כך בארץ...אבל בחרתי לכתוב את זה באותו הקשר.