פורום דולה - תומכת לידה

הי סיון.

אני חושבת דווקא שלהוציא המשפטים הטיפשיים שנאמרו לי פה ושם, הלידות שלי היו חלומיות.

בשתי הלידות, באתי מאד מודעת לעצמי ולגוף שלי, לא פחדתי לנסות דברים שהציעו לי המיילדות המקסימות (תנוחות, שיטת פאולה - שאגב, הייתה לעזר רב!) ובסוף ילדתי בשתי הלידות ילדים שמנשמנים (4.2 הבכורה ו4.7 השני שלי), בלידה טבעית, מאד מודעת, חוויה מעצימה, ללא שום קרע ותפר אפילו.

משפטים מחלישים זה אכן מעצבן, אבל גם משאירים זכרון משעשע. "למה את לא לוקחת אפידורל" נאמר לי דווקא ע"י רופאה שנכנסה לראות איך מתקדם ולא המיילדת. אני זוכרת את המבט שתקעה בה המיילדת כשהיא אמרה את זה ואם המבט היה יכול לפצוע...בעלי אמר לאותה רופאה "אני מציע שתסיימי את עיניינך בחדר הזה לפני שיגמר לאישתי הציר והיא תהיה מסוגלת להגיב". ואני נקרעתי מצחוק תוך כדי הציר וה"שששששש" הארוך שעשיתי.

לגבי דולה. הרגשתי צורך בנוכחות נשית בלידה השניה שלי, אם כי בראשונה הייתי זו חוויה פרטית לי ולבעל.

אז בלידה השניה באה איתי חברה טובה שלי ששימשה דולה כלל דבר והייתה פשוט חיזוק נפלא. אין לתאר כמה כוח יש למילים פשוטות כמו "את גדולה מהחיים" ו "איזו התקדמות מדהימה את עושה" .

בלידה הקרבה, אם יצא (בגלל שצריך למצוא סידור השגחה לשני הילדים) הייתי רוצה שתהיה נוכחת אמא שלי ואותה חברה (שאגב, החזרתי לה טובה תחת טובה ושימשתי דולה בלידה שלה), וכמובן - בן הזוג. הבעיה היא שבאסה"ר לא נותנים יותר משני מלווים, מה שבקפלן די סוגרים עליו את העיניים.

טוב, נלך שם לסיור ונשאל. למרות שהתחושה היא שהתשובות הרשמיות בסיור לא תמיד משקפות את המציאות בזמן אמת...

לגבי אסרטיביות - אני לא חושבת שיש לי בעיה עם זה. וגם לא לבעלי. כשניסו לקבוע לי בכמעט בכוח ניתוח קיסרי באסה"ר והרופא פנה לבעלי ושאל אותו האם הוא רוצה להיות נוכח בניתוח, בעלי השיב לו באלו המילים: "אני לא מבין אותך, אולי תוודא שאישתי רוצה להיות בניתוח הזה ראשית כל?"

אני גם מבינה שהרבה פעמים לצוות "יותר נוח, שיש להן 5 יולדות ששותקות עם האפידוראל שלהם מאשר אותן היולדות שעסוקות בשיכוך כאבים טבעי והמיילדות צריכות לרוץ לעזור, לעשות, לנשום ולהשמיע קולות עם היולדות כדי להקל להדריך ולקדם. אני רק מקווה שאני "אפול" על אחת שרואה במקצוע שלה שליחות ולא רק מעשה טכני של שליפת תינוק מאישה רוויית אפידוראל וסמי טשטוש.

שאלה טכנית: קראתי שאם מרגישים את הכאבים של הצירים בגב התחתון - טוב להוריד לחץ מהגב התחתון ולהיות בפוזה של עמידה על 6. מאידך, זכור לי מהלידות שלי שדווקא הפעלת לחץ על הגב התחתון - איזור גומות הישבן - עזר לי להתמודד עם הכאב, ולכן היה לי נוח לשבת או אפילו לשכב על הגב. אני גם זוכרת שניסיתי בלידה הראשונה להישען על גב המיטה ולעמוד על 6 והכאב שבציר כזה היה פשוט עצום. אני יודעת שככה (על הגב או כל פוזה אחרת שמגבילה את עצם הזנב) אני אזיק לעצמי יותר מבחינת רצפת האגן ועצם הזנב, אך איני "יודעת" כיצד ללחוץ נכון בעודי עומדת על 6, כי זה כאילו סוג של נגד כוח הכובד.אולי מוטבלשבת בפוזה של צפרדע תוך כדי שהמלווים שלי יתמכו בי מתחת לבתי השחי?

א.