פורום דולה - תומכת לידה

הי סיגל

ראשית מזל טוב על הריון שלישי ספונטאני ותקין.

אני לא מצטרפת ל"חברות המקנאות" ודוקא כן מצטרפת לידיעה פנימית שלי שהייתי מגיבה כמוך במצבך. ההתנגשות בין החלומות שלנו והתסריטים שיש לנו בראש לבין מציאות אלימה בפירוש מולידים בנו פחד וחוסר אימון מפני הבאות.

רבות מדברים על הצורך של נשים להרגיש במידת מה בשליטה כשהן מגיעות לשלב כל כך רגיש בחייהן וכורעות ללדת, כל כך הרבה אנו שומעות על לידה מעצימה והשלכותיה על הדימוי הנשי והאישי שלנו, ברור שכל אחת מאיתנו תעשה הכל על מנת לחוות זאת, או לפחות לחוש מוגנת בשעה זאת כמו שכל איילה בטבע מחפשת מסתור ובטחון כדי להמליט. תהליך ארוך וניסי שנבנה אט אט בגופינו ומשנה את חיינו מסתיים בבת אחת, ולא תודה אין לנו צורך להרגיש שנקרע חלק מהגוף והנשמה בלי הכנה ובלי הפנמה.

ליוויתי לידות בזק פעמיים וחשתי תחושה שנידמתה בעיני ל"אונס" וסליחה על בחירת המילים הלא פשוטה. הרגשתי צורך לגונן על היולדת ולחבק אותה ולא משתי ממנה במשך כמה שעות (למעט שעה שהשארתי אותה עם בן זוגה והתינוק להנקה ומה שנקרא בספרות bonding ). עם אחת מהיולדות שהיתה דתייה נשארתי גם במחלקה, עד ששתתה ואכלה משהו קטן, קילחתי אותה והשכבתי אותה לישון מסורקת וממורקת, כיסיתי אותה, סיפרתי לה שוב ושוב את סיפור הלידה כפי שהייתי עדה לו ורק אז הלכתי הביתה.

המעט שלמדתי מכך זה טיפ שאני יכולה לתת לך, לחזור עם בן זוגך או מי שהיה איתך ברגעים האלו שוב ושוב על מהלך העיניינים, ל"מתוח" קצת את הזמן בעזרת המילים, ולתת תוקף לכל האירועים ולכל הרגשות שלכם באותו זמן ואחריו.

כמה אפשרויות עומדות בפניך כעת, "עיבוד חווית לידה" בעזרת אשת מקצוע עם דגש על הנושא של תגובה פוסט טראומטית כי זה בעצם מה שקורא כאשר טראומה לא מעובדת עד הסוף ותגובותינו מתעצמות ממקרה למקרה (כולל הכללות שליליות שאנו מייצרים עקב ניסיונות שחווינו). קריאת מאמרים על לידות בזק כי חשוב שתדעי שאת ממש לא לבד בזה.

ועשיית דברים שיתנו לך תחושת שליטה כמו הכנת תיק יולדת וסביבתך למקרה של התחלת לידה, כולל כל מיני תסריטים, תרגול נוהל "הקפצה" על יבש של הבעל/חברה/הורים/שכנה כל מי שאמור לסייע.

שפה רכה- הסבר לילדים המתוקים שלך עד כמה שניתן שהתינוקי יכול לעשות הפתעה ואף אחד לא יודע מתי הוא יחליט להצטרף למשפחה או איפה יבחר לעשות זאת. אני מוצאת כי פעמים רבות כשאנו מסירות את הציניות מחיינו ופונות להסביר משהו לילדים שלנו או לעובר שלנו יש לנו כאימהות יכולת מופלאה לרכך את המציאות ולהסבירה בצורה יותר ידידותית ומרגיעה וכן, זה עובד גם עלינו.

בשלב זה אני מעיזה להציע לך משהו שלא כל אחת מתחברת אליו והוא לזכור שעוברך חש מה שאת חשה ולכן אני מציעה לך לנסות למענך ולמענו/ה להרגע בכל הדרכים שאת מכירה, החל ממנוחה והורדת הילוך בכללי (לא לסחוב ולהתאמץ), ארוחות קטנות וקלות, שתייה מרובה של מים, דרך מוסיקה שאת אוהבת ומרגיעה אותך, נרות בבית, פרחים, עיסוי עדין ומלטף אולי עם שמן שיש בו טיפות שמן אשכוליות או הדרים שמרוממים את מצב הרוח, חיבוקים עם אנשים שאוהבים אותך ושיחות עם העובר, את יכולה להכין אותו למשהו שלא הצלחת להכין את התינוקות הקודמים, לידיעה שהוא לא לבד, מה שלא יהיה, איך שזה יתחיל, את תהיי שם איתו כי את אמא שלו והכל יהיה בסדר.ואם זה קורה, זה קורה לשניכם, יש לכם זה את זה אתם יחד בזה, את יודעת איך עושים זאת נכון, את תעזרי לו ולך לעבור את זה כמו גדולים ותהיו שם אחד בשביל השני אחר כך כמו שני ניצולים שחולקים קרש טוב בים אחרי סערה. תחשבי על דברים נעימים כמו השתרעות על חול חמים ועל כמה הרחם שלך טוב ומכיל ומחבק לתינוקי וכמה את מבקשת ממנו להמשיך בתפקידו עד שהתינוק ירגיש שהוא יכול לבד. כל בוקר כשאת מתעוררת תזכרי שאת צעירה וחסונה ושאת מגנה עליך ועל גוריך כלביאה, ומיום ליום תשתפר הרגשתך ותרגישי יותר ויותר מוכנה לקראת הלידה הבאה.

(המלצות לאנשי מקצוע, מאמר או כל מה שתרצי אשלח לך במייל אם תצרפי כתובת מייל) .

אני שולחת לך חיבוק גדול ומקוה שסייעתי לך במשהו

את תמיד מוזמנת לשתף ולהרגיש בנוח (זה עוזר לביישניות שרק קוראות)

והעיקר שתהיה לידה טובה ובמועדה

שתרגישי יותר בשליטה אהובה ומוגנת

חגית ראמי - דולה

תומכת הריון, לידה ולאחר לידה