פורום דולה - תומכת לידה

מירב הי

זה כל כך נחמד לקרוא את התאורים שלך לגבי היחס הטבעי והרגוע שלך לצירים ולהתקדמות הלידות שלך. בעצם מה קרה? רק עזרת לעצמך, העובדה שהיית בשקט עם עצמך מרוכזת במה שקורה לך, מתמודדת בשקט שלך ולא הפניית אנרגיה ותשומת לב כלפי חוץ הביאה להתקדמות מדהימה בלידה ולקיצור השהות המעיקה וההתערבותית שבבית חולים. אני תמיד שואפת להגיע עם יולדת למצב שהיא בתוך "מעטפת לידה" אם תחשבי על כך - מה כבר יכול לקרות, האם והתינוק נמצאים כך שהלידה יכולה להתבצע בכל מקום :-)

אני חושבת שלא נכון לך עכשיו לחשוב על הלידה ועל הצירים, קחי פסק זמן, הגוף והנפש שלנו כל כך מורכבים ועובדים על איזונים כה עדינים, כל הריון בפני עצמו, כל לידה והסיפור שלה. תכירי בדאגות ובפחדים אך בקשי מהם לזוז לזמן מה הצידה (תוכלי אפילו לדמיין נרתיק קטיפה קטן אליו תוכלי להכניסם ולהטמינם במחבוא) ולאפשר לך להנות בשלוה מההריון, תוך הבטחה לשוב ולטפל בהן בבוא המועד. כעת המטרה היא לנסות כל טכניקת הרגעה ושלוה עלי אדמות (חלקן פורטו בתשובתי הקודמת) על מנת שההריון הזה ימשך כמה שיותר, יש מקרים שבטרימסטר השלישי (בין השאר בגלל שינויים הורמונאליים) נפסקת הפעילות שאפיינה את הטרימסטר השני. כך שתמיד אפשר לצפות להקלה.

שמחה ואהבה רבה

שבת שלום

חגית ראמי - דולה

תומכת הריון לידה ולאחר לידה