פורום דולה - תומכת לידה

שלום נעמי יקרה

פותחת בוואוו wow = קריאות התפעלות ממך, מהנחישות שלך ומכל מה שעברת כדי להגיע להריון הנפלא והמבורך הזה.

היות ועברת כבר 3/4 מהדרך אני מרשה לעצמי להודות שאני קצת סולדת ממינוחים כמו סיכוני הריון ןהריון בסיכון ועוד מילים ומונחים רפואיים ש"לא באים לי טוב" ונשארים לנו במודע ובתת מודע. צריך להיות במעקב בגלל סכרת, יופי, תודה לאל שיש היום אמצעים לעשות זאת, צריך איזון ע"י דיאטה, נהדר. למה להשתמש במילה סיכון למה לא במילה סיכוי?

מתי להתחיל לדאוג? לא לדאוג, לאהוב, להזמין שינוי מבורך, לדבר עם עצמך ועם העוברית, ואם רוצים ללמוד שיטות נוספות, להעזר באנשי מקצוע מדהימים. אבל לא לדאוג, אחרי כל מה שעברת עד היום את תלדי אותה כמו גדולה ואם יש התמודדיות בדרך תתמודדי איתן בראש זקוף, תחזירי לעצמך את הביטחון העצמי, גם הוא צריך להיות מאוזן, לא רק הסוכר :-)

העוברית המקסימה שלך עדיין במצג עכוז? יתכן שמוקדם לה להתהפך, עוברים רבים אינם מתהפכים בשלב זה ומעדיפים יש האומרים להשאר עם הראש בקרבת ליבה של אמא כי פעימות ליבה מרגיעות אותם. ישנם אלו ש"יתפסו" ביטחון לקראת שבועות 32-36 ואפילו כאלו שיסתובבו רק ברגע האחרון למרות שבשבועות האחרונים יותר צפוף ולא פשוט לעשות שם סלטה. שווה לחשוב קצת על כל מה שעברת עד לרגע זה, לעוברית היפיפיה את סופרת 30 שבועות אך היא צומחת ומתפתחת בחיק כאוב של אמא שעברה המון ואבדה המון ואולי סגורה קצת ועדיין לא משחררת את נמקום הזה שמאפשר מעבר לתנוחת פרידה. אולי כדאי להזמין את עובריתוש להתהפך? ולשאול אותה מתי היא רוצה לעשות זאת ואם יש משהו שאמא יכולה לעשות על מנת לעזור לה? או שאולי יש משהו שמפריע לה?

יחד עם כל הרעיון של השפה הרכה ותפיסה הוליסטית של הלידה ישנם גם מדדים רבים הנלקחים בחשבון בעת לקיחת החלטות, של האם של ההריון ושל העובר (מציאות פיזיולוגית ) החל מגיל, מבנה, מצב בריאותי והסטוריה מיילדותית, דרך הערכות משקל וגודל וכן מיקום שלייה אורך/קוצר חבל הטבור ומיקומו ועוד. אם כל הנתונים מאפשרים זאת והאם נחושה היא תלד גם לידת עכוז.

ישנם אנשי מקצוע טובים בכל התחומים צריך רק להגיע אליהם, החל ממטפלות שיאצו ודמיון מודרך או דיקור/ מוקסה וכן תרגילי יוגה מכווני היפוך. ישנם רופאים המתמחים בהיפוך חיצוני עם הצלחות מרובות וגם רופאים שמסכימים לקבל לידות עכוז בלי לשלוח אותך אוטומטית לחדר ניתוח. שום החלטה אינה פשוטה או מועדפת, חשוב שתדעי כי בדור שלנו רופאים רבים לא עושים זאת ולא כי הם אנשים רעים, חלקם מעולם לא התנסה ולא נוכח בלידת עכוז ואין להם הכשרה מתאימה ובטחון עצמי ולכן תמיד יעדיפו להקטין סיכון ולשלוח לניתוח.

המחשבות כפי שכתבת, אלו המתחילות עכשיו, הן נקודת מפתח פה ולכן ראוי שתהיינה מחשבות טובות, שמחות על ההריון, מברכות את העוברית החמודה, כמהות למפגש עמה ואוהבות את הגוף המבורך שמאפשר את הנס הזה.

שלוש עצות בינתיים:

*שתייה מרובה של מים

*שיחות אהבה ושחרור עם העוברית מלוות בנשימות טובות ארוכות ורגועות

*לשים מוסיקה שאת אוהבת בבית ולרקוד (עם עצמך/ ילדיך/ בן זוגך/ חברה) תוך הנעת האגן בעדינות לצדדים ובמעגלים. אם יש כדור פיזיו לשבת עליו ולנוע עם האגן.

אם תחליטי שאת מעוניינת להיעזר באנשי מקצוע, תכתבי לי מאיזה איזור את בארץ ואוכל לחשוב איתך על כיוון ולהמליץ.

בריאות, שמחה ואהבה רבה

אשמח להמשיך ולהתעדכן

חגית ראמי - דולה

תומכת הריון לידה ולאחר לידה