פורום דולה - תומכת לידה

שירה שלום

קודם כל מציעה לך לקחת נשימה טובה ולחשוב על דברים שמחים כי לחץ בשלב הזה לא מהוה זירוז אלא אם כבר מכווץ ומעכב...

אני מבינה שכולם מסביבך מלחיצים עם דיבורים מיותרים ומצפים ממך למופע הלידה... אני מזמינה אותך לחשוב מי זה כולם... ובעיקר לחשוב על האחד או האחת שלא מלחיצים ושמשרים עליך שלוה ועושים לך מצב רוח טוב ורק עם אלה לבלות עד הלידה.

הריון ראשון יכול להמשך גם מעבר ל-40 שבועות. למעשה אם להסתכל על נתונים ידועים כ- 65% מלידות ראשונות קורות בשבוע 41-42 באופן טיבעי. לאחר שבוע 40 נהוג להגיע כל כמה ימים למוניטור/מעקב במיון או מכון לבריאות האישה באיזור מגוריך. בבית פשוט לשים לב לתנועות עובר ואם יש שינוי במצב בריאותך או הרגשתך או דימום, ללכת להבדק.

למה לזרז? מדוע לא לנשום להתפנק ולתת לתינוקי להבשיל ולהודיע לך כשהוא מוכן? "זירוז" כשהוא מיותר, לא באמת מזרז... תאמיני לי כשזה יקרה יש סיכוי גדול שתשאלי את עצמך למה מיהרתי :-)

נכון יש כאבי גב וגם כאבי בטן, ההריון כבר ענק ותופס חלק נכבד, אברים פנימיים שלך נדחקים הצידה ומפנים מקום, וכל השרירים עובדים שעות נוספות לייצב אותך ולא לתת לבטן למשוך אותך קדימה... זה הזמן להוריד הילוך, לשבת עם רגליים למעלה, ישרות, לנשום, לשתות מים, לעשות קצת תרגילי שחרור לגב ולחפש לך תנוחות נוחות (קוראים לזה להתפתל מכאב כי ככה הגוף מתפתל עד שמוצא תנוחה שמקלה על הכאב). אם יש שינוי חריג בהרגשתך פני למיון.

אמצעי הזירוז הטבעיים השונים יעזרו רק אם יש הבשלה של הגוף. אם אין, לא תתחיל לידה. הליכה, קיום יחסי מין, עיסוי פטמות וכו'

צירים מקדמי לידה תזהי כי הם הולכים ומתחזקים, הולכים ומתגברים, הולכים ונהיים צפופים ובעיקר לא נעלמים במנוחה.

ירידת מים היא רק דרך אחת להתחלת לידה והיא יכולה להתרחש בפקיעת הקרומים, ירידת מים בבת אחת (כמות גדולה) או בטיפטוף הקרומים נקרעים מעט (דליפות).

מחיקה של צוואר הרחם (נמדדת באחוזים) או פתיחה (נמדדת בס"מ) הם נתונים שבנות קיבלו אם היתה להן בעיה והיו בבדיקה. אם הכל כרגיל אין סיבה לדחוף ידיים לבדיקות מיותרות. עם פתיחה של 1-2 ס"מ נשים מסתובבות לעיתים שבועיים שלושה בלי לדעת בכלל.

כל המידע הזה היה במטרה לעזור לך להרגע, נבראנו כך שאנו יכולות ללדת את העובר שגופנו גידל ואת זה תזכרי. זה הנס הגדול שלנו. בינתיים את מוזמנת לפתוח ספר לידה ולקרוא קצת על התהליך ובעיקר להתכנס בעצמך. לדבר הרבה עם התינוקי שלך, לספר לו כמה את מחכה לו, מי עוד מחכה לו ואיזו אמא את מתכננת להיות ולחשוב עליו כל הזמן, כשאת מחליטה מה לאכול, מה לשתות, איך לשבת, איך לעשות פעילות כל שהיא... תחשבי עליו/ה את לא לבדך, יש לך שותף למסע הלידה. תעזרו אחד לשני במשימה. בהצלחה.

סבלנות ונשימות טובות

לידה טובה

חגית ראמי כהן - דולה

תומכת פריון, הריון, לידה ולאחר לידה באהבה רבה