פורום זוגיות באימון ואישי

שלום רב,

ראשית, ברכות לרגל פתיחת הפורום והמון הצלחה.

אני בת 32 נשואה 8 שנים לבעלי, בן 34, ואנו הורים לשני ילדים מתוקים, בן שלוש וחצי ובת שנה. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני, מאד נוחים, מתחשבים ודואגים אחד לשני ושנות הזוגיות שלנו עברו, רב הזמן, ללא מריבות ו/או ויכוחים קשים. הבכור שלנו הוא מלאך - פשוטו כמשמעו- ולא הוסיף כל מתח למערכת הזוגית שלנו שהיתה מבוססת מאד עוד לפני היוולדו. הקטנה, לעומתו, היא שד משחת ובחצי השנה האחרונה אנו מתווכחים ללא הפסקה וחלוקי דעות ביחס לאופן גידולה. הבעיה סובבת בעיקר סביב העובדה שאני מניקה את בתי. אני מאד אוהבת להניק והיא מאד אוהבת לינוק. זה יוצר בינינו חיבור חזק, קרבה וחום ששתינו מאד נהנות ממנה. גם הגדול ינק אבל הפסיק מיוזמתו בגיל 9 חודשים וממלא החיבור להנקה לא היה חזק כמו שאצלה. עד גיל 7 חודשים הכל היה בסדר- הרגלנו אותה, כמו את הגדול, להירדם לבד במיטתה, להירגע עם מוצץ, ולישון לילה שלם. בגיל 7 חודשים החלו כאבי שיניים והתעוררויות בלתי פוסקות בלילה. כדי להקל על סבלה הייתי מניקה אותה בכל פעם שהיתה מתעוררת וכדי להקל עלי הייתי משאירה אותה איתי במיטה כל הלילה. הקטנה התרגלה לישון איתי במיטה ולינוק כל הלילה, נפטרה מהמוצץ ונעזרת בי להרגעה, להרדמה ולא יכולה בלעדיי. הלינה המשותפת איתה, ההנקות בלילה, ההירדמות עם הציצי, כל זה לא היה מפריע לי אלולא זה מפריע לבעלי. בעלי רוטן ללא הפסקה שקשה לו לישון איתה בלילה, שהיא מפריעה, שהלילות ללא שינה גורמים לכולנו להיות עצבניים,(זה נכון שהרבה פעמים אני קמה עייפה ועצבנית אם היה לילה קשה ויש פעמים שגם לה קשה לישון והיא עייפה כל היום), שאין לנו זמן איכות יחד, שאי אפשר לצאת בערב (זה נכון כי כשהיא מתעוררת היא רוצה רק אותי ולא יעזור לאף אחד כלום). הוא רוצה שאפסיק להניק כדי שהיא תפסיק להיות תלויה בי להרגעה ולהירדמות וכדי שתישן כל הלילה. אני טוענת שצריך ללמד אותה לירגע לבד ולהירדם לבד בלי להפסיק להניק אבל בינתיים כל הניסונות לעשות את זה עלו בתוהו. בינתיים אנחנו כל הזמן מתווכחים, לא נחמדים ולא נעימים אחד לשני ולא מפסיקים להעיר הערות אחד לשני. מה עושים כדי לצאת מהמצב? אני לא רוצהלהפסיק להניק, אבל המצב באמת בלתי נסבל כי אין לנו זמן יחד, אנחנו חסרי סבלנות ומכאן המצב יכול רק להדרדר.

בנוסף, אין לי בכלל חשק לסקס - מה שעוד מרחיק בינינו. אף פעם לא ממש אהבתי לעשוות את זה אבל עשיתי זאת בשבילו. עכשיו אין לי את האנרגיות לעשות את זה בשבילו ואם אנחנו עושים את זה- זה יוצא מאולץ מצידי ומתסכל אותו. אל תשלחי אותנו לסקסלוג כי אני לא אלך.

אשמח לקבל רעיונות, תובנות והכוונה.

תודה מראש