פורום זוגיות באימון ואישי

נקלעת למצב קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי. אני בהחלט יכולה להיזדהות עם התיסכול והבלבול שבו את נתונה . ואני חוששת שלהמשיך לספוג מבן זוגך/בעלך את האמירות הקשות הללו , זה מצב שבו את משלימה עם סוג של אלימות נפשית.

הייתי מקיימת איתו שיחה רצינית בענין זה. השיחה לא צריכה להתקיים בעקבות מריבה , אלא דווקא בשעת רגיעה. בשיחה תפרסי בפניו את התחושות הקשות שמלוות אותך , צייני שאת לא מוכנה יותר להיטלטל ריגשית בקשר הזה . בשיחה חשוב כמובן לשמוע גם את הצד שלו ולהבין למה הוא מגיע לתגובות הללו . כדאי שתעשו סוג של מיפוי צרכים הדדי. כל אחד מכם ירשום 10 צרכים הכי חשובים לו בקשר ולפחות 5 צרכים שהוא חושב שקיימים אצל האחר. התרגיל הזה + שיחה רצינית בעקבותיו, יכולים לקדם את התובנה שלכם וההכרות שלכם זה עם זה . בעקבות התרגיל כמובן שצריך לשנות התנהגויות ולהשתדל לספק כמה שיותר צרכים אחד של השני.

בשיחה חשוב שתדגישי את העובדה שאת לא מוכנה יותר לספוג את התגובות והאמירות הקשות שלו .(זה יהיה אחד מהצרכים המרכזיים שלך).

תראי מה קורה בעקבות השיחה . האם את מסוגלת להענות יותר לצרכים שלו ולמנוע ממנו מצבי תיסכול.והאם הוא מסוגל לאותו דבר . תבחני את המשך הקשר בעקבות השיחה , למשך כמה זמן.אם יחול שינוי משמעותי , מה טוב.

במידה ותרגישי שהשיחה הזו ואולי שיחות נוספות בהמשך לא ייצרו שינוי , ויש לך את הכוחות ולא שקעת עדיין עד צוואר בקשר , אני ממליצה שבפעם הבאה שהוא יגיב כך כלפיך תקומי ותלכי.