פורום זוגיות באימון ואישי

שלום,

אני נשואה כמעט 9 שנים לבחור שלמד איתי מכיתה א', נישאנו בגיל 31 הרבה שנים אחרי.

בתקופת החיזור, כשנה וחצי, ענין "שיטת הברוגז" בא לידי ביטוי פעם אחת ואני לא חשבתי שזה יקרה שוב כי זה היה נקודתי וגם לא קלטתי את עוצמת הענין אך זה התחיל בירח הדבש, שבו נסענו לשבוע נופש בארץ בכל מיני מקומות, הלכנו לסלקום להחליף מכשיר ואני התעצבנתי והוא פתאום התפרץ עלי והתעצבן ולא רצה יותר להמשיך בטיול ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ולקח לו כמה שעות טובות של שקט, ברוגז, שבו הוא לא מדבר כמעט כלל על כלום.

בשלוש השנים הראשונות של הנישואין כמעט כל שבועיים-שלושה היה איזשהוא פיצוץ והברוגז היה בין חצי יום לחמישה ימים תלוי בעוצמת החשיבות. אני ניסיתי ללכת לייעוץ לבד ולא מצאתי לזה טעם. בעלי לא מוכן ללכת לייעוץ. במהלך הזמן ניסיתי לדבר אתו על כך והוא אמר שהוא משתדל והשיפור הוא בזה שהוא עונה לי על שאלות סתמיות שאני שואלת כדי לשבור את הקרח ולפעמים זה היה עוזר. השיא היה לפני כ-6 שנים באירוע שהייתי צריכה לארגן אצלנו בבית ובדיוק התחלתי עבודה חדשה ולא עמדתי בזמנים שהוא הקציב אז שוב היה את האיום של לעזוב את הבית והוא ארגן את האירוע (שבע ברכות לרגל חתונת אחיו) והוציא הרבה כסף במקום שאני יכולתי לבשל ולהכין ולאחר האירוע גם הודה בזה שידע שהייתי עומדת בזה אבל "קפץ" לו הפקק.

לאחר האירוע הזה אני החלטתי עם עצמי לשנות את התגובה שלי לאירועים האלו, פשוט לא נתתי לו להבין שזה מפריע לי ולא התייחסתי לברוגז יותר מידי, הוצאתי את העוקץ מהענין וזה עבד על פי רוב 3 שנים כמעט. אבל זה השאיר אותי תמיד במגננה ותמיד על המשמר ותמיד לבדוק תגובות שלו והבעות פנים כדי לדעת מה לעשות בצעד הבא וכמובן לא לספר דברים שעלולים להרגיז. מידי פעם כשלא הייתי על המשמר כמו שצריך היה איזה ברוגז קטן. כשהוא מתעצבן הוא גם מדבר לא יפה, לא קללות אך דיבור מעליב ובטון פוגע מאוד. התחושה שלי באותם רגעים זה כמה אני קטנה וכמה אני לא שווה בכלל. חוץ מפעם אחת שבקש סליחה על כל שאר הפעמים הוא לא התנצל אף פעם ותמיד אומר שהוא "משוגע" ולכן צריך להבינו. בעיני זו תשובה של ילד קטן ותו לא.

הפיצוץ האחרון שהתרחש היה לפני כחודש בעקבות הסתבכות כספית של העסק שלי, אני גרפיקאית פרילנסרית שעובדת מהבית בעיקר כדי להיות עם הילדים (3) ועכשיו תקופה קשה לכולם בטח לעסק קטן. לפני כשנה, בעידודו, הלכתי לחונך עסקי כדי שיעזור לי להתרומם ולהרים את העסק גבוה, ושנעתי לעצותיו והוא החזיר אותי לאותו מצב עם חובות יותר כבדים לבנק נוסף. בעלי נחלץ לעזרתי בצחילה כיד להתחיל לסגור חובות ולאחר כשבועיים כשחזר צ'ק נוסף שהפקדתי בחשבון שלו, הוא טען שידעתי שהצ'ק יחזור ולא אמרתי לו ובעצם אני שקרנית ורצה לפרק את החבילה לגמרי. 3 ימים לא דבר שוב ולא הבנתי על מה בדיוק חשבתי שלחוץ מאוד מהענין הכספי שנכנסנו אליו, והיה לו אירוע משפחתי שבו הוא לא דבר איתי רק אמר להורי ששבוע הבא בכל יפתר כשבקשתי ממנו לדבר הוא אמר ששבוע הבא נפגש ברבנות. הזעקתי את אחיו, שלו הוא מקשיב, והוא חילץ ממנו את הענין ודברנו בתיווכו איך לארגן את הענין הכספי מפה והלאה וכרגע הוא בודק אותי לפרטי פרטים. אך הענין הזה ביא אותי למסקנה שאני לא מוכנה שיתייחסו אלי ככה אף פעם. אני לא רוצה לפרק את החבילה, סה"כ הוא אבא טוב ורוב הזמן הוא בסדר אך ההתפרצויות האלו והברוגז הזה חייב להסתיים ואני זקוקה לכלים להתמודדות אתו. בני הבכור (6) כבר שאל אותי לא אחת למה אני אוהבת את אבא אם הוא מדבר אליך לא יפה? אלו דברים שהוא ראה בבית שלו מתרחשים ושני הוריו כבר אינם בין החיים בשביל להתייעץ אתם ולדעתי זה שהוא יתום משפיע מאוד על החלטות שלו וחוסר הרצון לקבל עזרה ממשהו אחר.

לדעתי גם אחת הסיבות שאני לא נוסקת עם העסק זה כל האנרגיות השליליות שאני מוציאה על כל מה שקורה לי, זה תוקע אותי מאוד.

זקוקה להדרכה.

תודה מראש