שלום רב,
אני נשואה 7 שנים עם שני ילדים קטנים בן חמש ושנתיים.
התחתנתי עם בעלי לא מאהבה גדולה אבל היה רגש והרגש התפתח משיכה ואיכפתיות וחשבתי שהוא אדם טוב ואיכפתי ורציתי להקים איתו משפחה.
לאורך השנים המריבות שלנו מתרכזות סביב כסף , חמותי ועוד דברים שקשורים בחינוך הילדים ותחזוקת הבית.
רוב הטיפול בילדים מתרכז סביבי במשך השבוע והחינוך+ כמו כן תחזוקת הבית בתחילת הנישואין הרוב היה בטיפולי ועם השנים ותלונות שלי אליו הוא נהייה שותף פעיל יותר עדיין.
אין לו יוזמות משלו אני כל הזמןצריכה "להפעיל" אותו, יש לציין שהוא רגיל מבית אימו יש לו רק אמא אביו ניפטר לפני 8 להיות מופעל כל הזמן אני חייבת לציין שזה מאוד מתיש אותי לאמר לו מה לעשות כל הזמן הוא התחתן איתי בגיל 35 אני הייתי בת 27 ורוב השנים הוא חי בבית של אימו למעט תקופות קצרות.( אמא שלו מאוד אוהבת לאמר מה כדאי לעשות).
זה מאוד מתיש אותי ושאני מעירה לו אז הוא אומר לי אל תגידי לי אני יעשה לבד אבל כמובן שזה לא קורה .
אני יותר דינאמית והוא יותר עצלן מיותר לציין שזה לא גורם לי להעריך אותו.
לעניין חמותי:
חמותי אישה מאוד טובה גרנו אצלה ב3 שנים הראשונות היא אדם מכובד שמכבד את הבריות סה"כ היא עוזרת לא כלכלית אבל עם הילדים וארוחות שבת היא עוזרת .
הבעייה איתה שהיא צריכה משהו היא אוהבת לפנות לבעלי כי היילדים אחרים שלה עוד 4 במספר מתחמקים .
אבל את הבעייה הזו פתרנו גם אחרי מריבות רבות הוא למד להתחשב בדעתי ולהחשיב אותי כחשובה גם ולשאול אותי לפני שהוא קובע איתה .
המצב הבעייתי ביותר כרגע הוא המצב הכלכלי שלנו:כל השנים ניהלנו חשבונות נפרדים והסיבות לכך היו:
בהתחלה לא היה צורך ממש גרנו אצל חמותי.
היה לא מינוס בחשבון אז פשוט רציתי שהחוב יסתיים מיותר ציין שזה לא קרה הוא תמיד במינוס.
ההתנהלות הכלכלית שלו כל השנים לא מצאה חן בעניי הוא רגיל לחיות במינוס כך זה היה גם שגרנו אצל אימו גם אני צברתי מינוס אבל זה בשליטה שהמשכורת נכנסת אני מכסה ומתחילה מחדש.
לצערי הרב יש לו הרגל " מגונה" לבלות בתחנות טוטו ולהמר לא בסכומים גדולים אבל זה נע ונד ופעם יותר ופעם פחות וגם זה גורם לחור לא קטן בכיס כמה שרבתי איתו דיברתי התחננתי שישים לב שיהיה אחראי הוא פשוט לא מקשיב .
החלוקה הכלכלית היא כזו: אני משלמת תשלומים גנים כלכלת ילדים דלק מתחזקת את עצמי.
והוא משלם משכנתא הבית רשום על שמו הוא קנה אותו לפני שהתחתנו (כשאנחנו רבים אז הוא אומר לי שאני צריכה ללכת- הוא יודע שזה סתם אבל במריבה הוא אומר זאת.).
ההוא קונה את האוכל משלם כבלים+ ועד הבית.
הוא בחור מלומד מרוויח בי7000-7500 נטו אני מרוויחה 6000 ובשנה האחרונה גם יותר אבל הקבוע זה 6000 נטו.
הוא הגיע למצב שבעקבות המינוס הוא לוקח כל הזמן הללוואות.שאני כמובן לא רואה מהן כלום והוא לא מצליח להשתלט על הבלאגן והוא כבר לא יכול לקחת הלוואות כי הוא לא יוכל לפרוע אותן.
אז בחודשים האחרונים הוא כמעט לא מוציא מחשבונו כספים ורק מוציא בשביל השוטף- כמובן שהוא עובר את המסגרת אז אני נהוצאתי כסף מפקדון שיקלי קטן של 10000 ₪ שיש לי ונתתי לו 1000 ₪ ועוד כל מיני כספים קטנים כדי להעביר את החודש .
כל חודש הוא כמובן רוצה שאני אתן ואם אני מתלוננת שזה קשה לי כי אני עצמי במצב גבולי מבחינה כספית הוא פשוט יורד עליי שאני אישה גרועה ושככה לא חיים בני זוג.
הגעתי למצב שאני מאוד כועסת עליו ועל איך שהוא התנהל מה שהביא אותי לדחק כזה.
אני חחבת לציין שהמשכורות שלנו ממוצעות ומספיקות לשוטף בקושי ואם יש כל מיני בלתמ"ים ויש כל חודש כמו תיקונים אירועים שיניים אז אנחנו די שוקעים.
הוא לא בזבזן גדול מעבר להרגל המגונה של תחנת טוט שאני יכולה לאמר שהוא היה מבזבז משהו בסביבות 500ש"ח בחודש שזה המון לטעמי בשבילנו כמובן שהוא לא עושה זאת יותר כי אין לו.- אבל שיהיה לו אויר ברור לי שהוא יחזור.
זהו יש תסכול כרגע אנחנו במריבה הוא רוצה שאני אשלם את חשבונות הוועד ואני לא רוצה להוסיף חשבונות על עצמי אז הוא דורש מימני להוצי מפק"מ של10000 שיש לי ושתכננתי לשלם מימנו טיפולי שיניים לילד ובגלל שאני במינוס אני משחררת מישם כסף כל חודש אני בעצמי כל חודש נמצאת במינוס קרוב למסגרת כל חודש עד המשכורת.
זהו אני לא יודעת אם אני נוהגת נכון.
עיזרו לי.
