פורום זוגיות באימון ואישי

אני 37 נשואה 13 שנים ויש לנו 4 ילדים

הגדול בן 11 הקטן בן 5

התחתנתי מתוך אהבה אך ידעתי שזאת לא הבחירה המושלמת!!!

אני -טיפוס שמח ועליז אוהבת חברים וחברות אוהבת את החיים שמחה על מה שיש ולא בוכה על מה שאין.

אני עובדת 12 שנה באותו מקום עבודה עם שכר ממצוע

ולא מתלוננת למרות שיש ריח של פיטורים באויר.

טיפוס אופטימי לחלוטין.

הוא-טיפוס מופנם וביישן אין לו חברים בכלל עצוב רוב הזמן ומדוכא מכלום.עמוס בדאגות שקשורות לעבודה לילדים במה יהיה כשיגדלו מבחינה כלכלית וכו'.

וברוב המקרים יוצא מפרופורציות בצורה מוגזמת.

איש מאוד חכם ע"וד במקצועו ומצליח מאוד אבל...

אין לנו זוגיות בכלל -סקס פעם בחודשיים שלושה ולפעמים אף יותר וזה תמיד ביוזמה שלי -אם אני לא יוזמת אין סקס גם שנתיים. ( יש לו בעייה מינית שלא טיפל מעולם ולא מעוניין לטפל)

הבהרתי לו ( בזמנים הטובים)שהטיפול שהוא יעשה חשוב לזוגיות לו וגם לי אך 13 שנים אני ממתינה ...לא לוחצת ולא מתעלקת והוא לא הולך !

הכבוד שלנו מת מזמן וכל פנייה מצידי נענת באגריסביות תמידית ( אני לעולם לא אקבל תשובה של כן או לא אלא תמיד התשובה מלווה בהסבר כמו -למה מה חשבת ?או מה אני סוס ? וכדומה.

אני דואגת לשלומו, ובריאותו חשובה לי,מתפלת שיילך לעבודה בשלום ויחזור בשלום. אבל אני חושבת שאני לא אוהבת אותו.

לא נמשכת אליו ומשתדלת להמשיך לסבול בשקט בשקט

בלי לספר לאף אחד מהחברים שלי.

יש לי משאלה והיא להתגרש ממנו ולהתחיל חיים חדשים

ומאושרים אבל אין לי משפחה בארץ כולם בקנדה

ושם אני לא רוצה לגור.

אין לי רכוש כי את הבית הוא קנה לפני הנישואים כך שהבית שלו ואני לא זכאית לכלום.

אני חיה איתו כמו שחיים עם שותף

הוא עוזר במטלות הבית בעזרה עם הילדים

הוא לא שאל אותי מעולם איך היה בעבודה

או לפחות איך עבר עלייך היום למרות שאני כן מתעניינת ושואלת וזוכה לתשובה שטחית ורדודה.

מפריע לי מאוד שלילדים שלי אין מודל חיקוי של משפחה מאושרת כי מה שהם רואים זה שיחות לא נעימות

טונים גבוהים והרבה מרירות אחד כלפי השני.

טקס הליכה לשינה שלנו הוא כזה שכל אחד תופס צד בקצה של המיטה -הוא רואה טלויזה אני מפריעה אם שאלתי משהו נעלבת ונרדמת עם עצמי.

וכך זה חוזר לילה לילה ומצידו זה בסדר.

הסקס כאן הוא באמת בגדר המלצה... -למרות שזה דבר חשוב בזוגיות אבל אני צריכה מעבר לסקס .קצת יחס שיחות מילה טובה וכו'.

( עד שלפעמים רחמנה לצילן עוברות בי מחשבות זדוניות

של בגידה -אבל אני לא אעשה זאת בחיים במסגרת הנישואים

כי אלו לגביי קווים אדומים.)

מספר חודשים אני מנדנדת לו שנלך לייעוץ זוגי והוא טוען שמי שכאן טועה וצריך טיפול זאת אני ולא הוא-והוא לא מוכן להוציא שקל בעבור ייעוץ כי הוא חושב שזה בזבוז זמן וכסף בעיקר ולא רוצה אפילו לשמוע על זה.

הדבר היחיד שאני רוצה הוא שהאושר ושמחת החיים שהייתה לי לפני הנישואין תשוב אליי .

עכשיו מרגישה כבויה לא שמחה ומרגישה שאושרי נלקח ממני.

אבל עם כל האופטימיות שלי אני מאמינה שיש דרך למצא את האושר רק שאני לא יודעת איך.

אוליי את תוכלי לעזור לי.