פורום זוגיות באימון ואישי

אנחנו ביחד שנתיים וחצי. במשך כל הזמן הזה היו מספר דברים שהפריעו לי בו: תחושה שהוא לא מקשיב לי/לא מבין אותי (כאילו לא קולט, אני מדברת על נושא אחד והוא מדבר על נושא אחר, הטפל הוא העיקר אצלו)\ זה שהוא מתלונן הרבה, מאוד פסימי (לטענתו זה זמני, אבל אני רואה זאת מאז שאנו ביחד).

אני בן אדם שמאוד חשוב לו להגיד כל מה שמפריע לי ביחסים על מנת לשפר אותם.

בעת האחרונה שמתי לב כי אנחנו רבים הרבה יותר ומתווכחים על דברים שפעם היינו הרבה יותר גמישים בהם. כשאני מנסה לשוחח עמו על הבעיות, הוא מתחיל להצטדק. אני מנסה להסביר לו כי הבעיה היא לא בו, אלא שקורה משהו לשנינו בקשר ושלי זה לא עושה טוב. אבל כל רצון שלי לפתוח נושא כזה נתקל בסוג של התגוננות מצידו , כאילו "אני לא אשם, מה את רוצה ממני.הייתי בסדר".היום זה הגיע לשיא. דיברנו על משהו שמפריע לו (הלימודים שהוא עושה בסלון ואני רואה אז טלויזיה) ואני הצעתי לו פתרונות שהוא שלל על הסף מבלי לבדוק. ניסיתי לבדוק איתו מה קורה, למה הוא שולל הכל, האם יש סיבה אחרת לעקשנות שלו. הוא פשוט אמר "בסדר, נעשה כממו שאת אמרת". והרי לא את זה רציתי!רציתי לבדוק, מה שם גורם לו לשלול את הכל\ אבל הוא פשוט שתק.

ואז אמרתי לו, שאני שמה לב שאנחנו מתווכחים הרבה על דברים שהם נראים לי לא שווים ויכוח ושנינו מסתגרים בתוך איזו עמדה וזה מאוד קשה לי לנהל ככה שיחה איתו. בהתחלה הוא לא ענה, א"כ אמר שהוא עייף, א"כ שהוא לא מבין למה אני מתכוונת כי הרי בסוף הגענו לפתרון ושהוא בכלל לא מבין למה אני מתכוונת. ואני הרגשתי באותו רגע שזהו, אין לי יותר כוחות - הוא פשוט לא קולט אותי, את הרעיון שאני מעבירה, כאילו אנחנו לא משדרים על אותו גל.

אני ממש יצאתי מהחדר 0אמרתי לו שאני רוצה להיות לבד, כי אני מרגישה שהוא5 לא מבין אותי וזה כואב לי).אני פשוט עייפה ותשושה. מה קורה כאן? האם זה באמת לא מתאים בינינו? בבקשה,תשובה.