פורום זוגיות באימון אישי - ראש הפורום

דילמת פרידה

גל(28.7.2009, 19:57)

היי

אשמח לתגובה או ייעוץ מכל מי שהנושא קרוב לליבו,

אני בן 38, נשוי + 2

מבוסס כלכלית, והגשמתי כמעט כל מה שרציתי בחיי -

משפחה, ילדים, בית גדול וירוק , רכב, עבודה נוחה, לכאורה כל מה שרק בנאדם יכול ורוצה.

את אשתי הכרתי לפני כ10 שנים, דרך אתר הכרויות - לא פיצוץ גדול וגם לא אהבת חיי במבט ראשון, אבל אז היה לי חשוב קשר רציני, והיא הטיפוס החם, הדואג, המסור

כך שהרגשתי שאני לא צריך וזקוק מעבר לזה להקמת בית חם.

אני מרקע דתי לשעבר, שערכים של בית ומשפחה היו תמיד חשובים והוריי מהווים דוגמא טובה לכך.

עד ללידת הילדים, היו לנו חיים איך לומר סבירים, קצת מכל דבר -

בילויים, יציאות, ונושאי שיחה משותפים - או בקיצור יכולנו לנהל שיחה יותר מ5 דק'

בלי שזה נגמר בכסאח.

יחסים ומשיכה לא היו אף פעם במוקד בנינו, תמיד עלה העניין של מבנה גופה המלא.

שכבנו פעם האחרונה לפני 4 שנים...שזה בערך שנה יותר מגיל בתי, אז תעשו את החשבון לבד...

חוסר הבטחון והרחמים העצמיים, תמיד ליוו אותה, ביחס לגופה וביחס לאישיותה.

אני לוקח אחריות מלאה על חלקי בכך, אני לא הבעל המושלם אבל בחיי שניסיתי לתמוך ולהקשיב

עודדתי אותה המון זמן לגשת לטיפול פסיכולוגי, יש המון משקעים\נושאים לא פתורים מילדותה

שלדעתי היו צריכים להיות מטופלים בצורה מקצועית.

אני יודע תגידו "איזה בנדם!! אישתו במצב נפשי קשה, והוא מתבכיין, במקום לעשות משהו"

אבל זהו מרגיש שנגמר לי הסוס, מאדם חייכן ואופטימי, שקם בבוקר עם מצב-רוח לא משנה מה.

הפכתי לטיפוס אפור, מדוכא, בורח מהמציאות כי פשוט מרגיש שלא יכול איתה יותר!!

פשוט מרגיש שנכשלתי בזוגיות ובמטרות שלי בחיים למרות המאמצים!

ככול שהזמן עובר אני מרגיש שאני והיא זה פשוט עניין של זמן!

אני במצב היום שלא נמשך אליה כלל , מתוסכל ממצבי הרוח שלה -

מהצעקות בבית, מהאווירה שיש בבית - לא תיארתי מעולם שכך יגדלו ילדיי

שביתי יראה כך, ובטח לא בזוגיות שכזאת!

יש לי הכל - אבל אין לי כלום!! מכירים את זה? זאת ההרגשה!

מה שמטריף אותי זה לחשוב מה שיעבור על הילדים אם נתגרש!!

נכון אומרים שהם סובלים עכשיו יותר....אבל לא יכול לשאת את הרעיון שהם יצטרכו משהו-

מבלי שאוכל להיות בסביבה! פשוט מטריף אותי עד כדי-כך שאני מסוגל לא לעשות כלום בנדון!

תקראו לזה פחדנות תקראו לזה הססנות, אבל לא מסוגל להתקדם עם הרצון שלי הזה להפרד.

לא מחפש להרוויח, לא בית, לא כבוד ולא ממון...

מצדי להתחיל הכול מאפס עכשיו - רק שיהיה להם טוב!

כן גם לה! לא שונא אותה לא מתעב אותה, היא בנדם טוב סה"כ!

לא הזיקה מעולם לאיש, ולא רוצה לגרוע ממנה דבר -

רק ללכת!!!! להתחיל איזה פרק חדש בחיים -

להתאושש, להתחיל לחייך, לחיות, ולבנות פינה מחדש, שקטה, שאשמח לחזור אליה

ולא להעדיף להשאר בעבודה במקום!

פתוח ואשמח לקבל תובנות, והצעות.

גל

hovehi@gmail.com