פורום זוגיות באימון ואישי

היי, אני בת 18, וכן, אני יודעת שאני קטנה יחסית, אבל אני מזדהה איתך.
בדרך כלל אני לא מגיבה לדברים שרושמים, אבל הייתי חייבת לחלוק איתך את הסיפור שלי.

בגיל 13 (כן כן, 13), נסעתי עם חברות לאילת, ושם הכרתי אותו - גדול ממני בשלוש שנים, מדהים, מצחיק, והגבר הראשון שהתעניינתי בו באמת.
אני מוכנה להישבע שהתאהבתי בו בשנייה הראשונה שהוא פתח את הפה שלו, כשהוא צחק על הכובע שלי וחייך את החיוך שלו, שעד היום מוכתר כחיוך הכי יפה שראיתי.
וככה התחילה ידידות שנמשכה טיפה פחות משנה , במהלכה הוא הפך לחבר הכי טוב שלי, ואני הפכתי (לצערי) לבחורה שאיתה הוא מדבר על החברות שלו, והיו הרבה. בסופט של דבר התגברתי, הרי הינו במערכת יחסית רק בראש שלי, והתחלתי לצאת עם מישהו אחר, והוא - הוא התחיל לקנא. וככה, שבוע אחרי יום ההולדת ה-14 שלי - הוא רשמית היה שלי.

כל מערכת היחסים שלנו התבססה על געגוע, ויומיים אחרי שנהינו יחד - אני טסתי לארצות הברית לחודשיים, אפילו לא זכינו להתנשק פעם אחת.
גם אחרי שחזרתי, לאף אחד מאיתנו לא היה רשיון, ונפגשנו בעיקר בסופי שבוע, הוא גר במרחק של שעה נסיעה.

אבל אני הייתי מאוהבת - ופסיכית. הינו מטורפים אחד על השני, ברמות בלתי אפשריות, ובהרבה מובנים הוא היה האהבה הראשונה והגדולה ביותר בחיים שלי. אבל יצא, שאחרי שנתיים וקצת, ואחרי שאיבדנו את הבתולים אחד לשני, משהו שבהחלט משפיע על ילדה(וזה מה שהייתי) מאוהבת והורמונלית, נפרדנו. ונפרדנו קשה.

שנאנו אחד את השני, ואהבנו אחד את השני, ואני הייתי הצד השני של מערכת היחסים שלך, בערך שבועיים אחרי הפרידה הוא מצא חברה חדשה. לא סתם - הנערה שהפרידה בינינו, ושהתקשרה אלי צורחת לעזוב אותו ולתת לאחרות כי אנחנו לא מתאימים. והיא עשתה לו את המוות.

ראיתי אותו פעם אחת מאז הפרידה, וכמעט וחזרנו, הוא כמעט ונישק אותי, אבל היה לי חבר חדש ועצרתי אותו. אבל מאז אותו הרגע - אין לי מנוחה. לא דיברנו כבר שנה אולי יותר, ויש לי חבר חדש, כבר לא כל כך חדש, והיו לי איתו השנה ושבעה חודשים הכי מדהימים בחיים שלי, הוא מצחיק אותי, והוא חמוד, ופשוט מדהים, אבל אלו לא אותם הפרפרים ולא אותה ההתרגשות של אהבה ראשונה, למרות שראוי לציון, הוא מושלם לי, ואני מאוהבת בו לחלוטין.

אני עדיין מסתכלת על האקס כעל "האחד שחמק", ותוהה אם זה הוגן שאני עדיין, כמעט שנתיים וחצי אחרי הפרידה, אני חווה בדיוק אותם חלומות כמוך. אין לי אף אחד לדבר איתו על זה, עם כל החברות שהכירו את האקס אני כבר לא ממש מדברת, והחדשות מאוהבות בנוכחי, אז אני מקווה בשבילך שלך יותר קל, ושיש עם מי לדבר - כי זה עוזר.

אבל לפעמים אני עוד חושבת על מה שיכול היה לקרות - כי יש כאלה שאף פעם לא לגמרי מתגברים עליהם.

נ.ב, ראוי לציין שאני מתגייסת עכשיו אל הבסיס בו גיליתי שהאקס שלי חתם קבע, ואנחנו נהיה ביחד, משלך כל 3 שנות השירות שלי(אני בפקחות טיסה, דין אישה כדין גבר), ואני משתגעת לחלוטין. אני גם מפחדת שמה שקרה לך עם הישן יקרה לי עם הנוכחי, למרות שגם הוא מתגייס לחיל אוויר וישרת בבסיס שאני בו.

סורי על החפירה, לא דיברתי על זה הרבה וזה ממש עזר לי להשתחרר סוף כל סוף מכל מה שהציף אותי, אבל הרעיון הכללי שלי, אם לא היה לך כוח לקרוא - את לא לבד, בערך כל אישה שלישית היא כמוך וכמוני, ואני אישית חושבת שזה טבעי.

בהצלחה!