הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

תאומים בני 17

ד"ר ליאת יכניץ(30.9.2009, 14:49)

שלום לך ריטה!

אני שומעת שאת מוטשת, עייפה ופגועה. את לא זוכה לכבוד וליחס שהיית מצפה לאור העובדה שאת המטפלת העיקרית בבית ובילדים, משקיעה זמן ואהבה, נמצאת שם בשבילם. זה נשמע כאילו עם הזמן אימצת תפקיד של "קורבן" במשפחה. יש מעין חלוקה בינך לבין בעלך - הוא הקשוח ולו הילדים רוכשים כבוד, ואת הרכה והסולחת. מצד אחד זה דבר טוב - זה מאפשר לך קירבה לילדים, דבר שאולי נמנע מבעלך. מצד שני, את מרגישה שהזלזול עובר את גבול הסבלנות שלך.

דבר ראשון - אני מציעה לא להתערב בריבים בין הילדים. אני מבינה שכואב לך לשמוע אותם רבים ואת מנסה בכל כוחך לשנות את המצב. אני לא בטוחה שההתערבות שלך יכולה באמת לעזור, סביר להניח שבסופו של דבר שניהם יטילו את האשמה/ האחריות עליך. תאפשרי להם לסדר את היחסים ביניהם בכוחות עצמם. תשדרי להם שאת סומכת עליהם בענין.

בענין היחס הפוגע מצד הילדים - את מתארת את הדינמיקה בצורה מאוד טובה. פוגעים בך - את נעלבת - צריכים ממך משהו - "מתחנפים" - את סולחת. חשוב מאוד לשבור את השרשרת הזאת, כי כל עוד היא נשמרת, אין סיבה שהילדים ישנו את היחס כלפייך. אני מאמינה שהם אוהבים אותך ודואגים לך, אבל המצב כמו שהוא נוח מבחינתם. עליך להחליט אילו תפקידים את מעבירה אליהם - סידור החדר, כביסה של הבגדים שלהם וכד', ולהקפיד לא לעשות זאת במקומם. חשוב שבעלך יהיה השותף המלא שלך בתהליך. כיוון שאני לא יודעת בדיוק מה קורה בינך לבין בעלך, אני לא יכולה לפרט יותר.

אם העצות הנ"ל נראות לך קשות מאוד לביצוע, אני ממליצה לפנות ליעוץ מקצועי.