הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

עזיבה

ד"ר ליאת יכניץ(11.10.2009, 15:32)

שלום, ציפי

השאלה שלך מאוד רלוונטית ומעסיקה הורים רבים, גם כאלה שלא מביעים אותה בקול רם: איך ומתי אנחנו יכולים לדעת שהילד שלנו הוא אדם בוגר ועצמאי המסוגל לדאוג לעצמו?

מצד אחד, הילד תמיד נשאר בעינינו ילד - תמיד נמשיך לאהוב, לדאוג ולנסות לעזור. חלק מהדאגה והעזרה שלנו היא גם לאפשר לילד המבוגר שלנו מידה של עצמאות. עצמאות משמעותה לא רק שאנחנו לא מתערבים בענייניו האישיים של "הילד", לא שואלים לאן ועם מי הוא הולך וכד', אלא גם מאפשרים לו להתמודד עם האחריות שטמונה בעצמאות זו.

אני לא יכולה להגיד לך באופן חד משמעי האם לעזור לו עם דמי השכירות או לא, אבל המסר אמור להיות:" אנחנו מכבדים אותך כאדם בוגר ועצמאי, אנחנו נהיה שם בשעת הצורך, אבל עיקר המשימה היא עליך". העובדה שהורים של חבריו האחרים עוזרים אינה רלוונטית. מה שרלוונטי הוא האם אתם יכולים לאפשר לעצמכם לממן שכר דירה, ואולי אף יותר חשוב - האם אתם מרגישים שהוא באמת לוקח אחריות על חייו, מתאמץ ומבקש את תמיכתכם בהיקף סביר, או שהוא לא ממש מתאמץ ומבקש עזרה כי זה נוח מבחינתו.

כמובן, אין שום מדד אובייקטיבי בענין, מדובר בנסיון שלכם עם בנכם. הנה מספר שאלות שהתשובות עליהן יכולות לעזור לכם במידת מה לקבל החלטה:

- האם עכשיו, כשהוא מתגורר איתכם, הוא לוקח על עצמו חלק מהתפיקידים בבית (במילים אחרות - האם הוא עוזר)?

- האם העבודה בחצי משרה היא כורח המציאות (לא מצליח למצוא עבודה אחרת, לומד וכד') או ענין של נוחות?

- האם יש לו תכניות לעתיד הקרוב, כגון מציאת עבודה אחרת, התחלה של לימודים, פתיחת עסק וכד'?

מקווה שעזרתי לך במידת האפשר. אני יודעת שכל החלטה שתקבלו לא תהיה פשוטה, אבל שילוב מאוזן בין תמיכה והכוונה לבין "שחרור" יעזור לכם לבחור בדרך הנכונה עבורכם.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ