עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
בעיה.
אני (8.11.2009, 17:15)שלום.
אני לא יודעת עם פה רושמים גם המתבגרים לגביי הבעיה עם הורים אך בכל זאת ארשום ואשמח לקבל עצה.
הבעיה שלי היא בילתי מוסברת.
יושב לי מין אבן בלב שאני לא יודעת כבר מה לעשות..
נעזוב את זה שיש לי חרדה...
אני ילדה בת 16... ויש לי בעיה עם ההורים לא מובנת.
גדלתי במצב לא כללי הכי טוב..
אבא שלי אלים.. ואני תמיד ועדין קיים פחד כלפיו ומין שנאה ליפעמים הוא יכול להיות בנאדם טוב ולדבר איתי אבל הוא בנאדם סגור ומאוד עוקצני.
אמא שלי היא אישה טובה למרות הכל הריי היא אמא שלי ,אבל היא מאוד ילדותית, תמיד מצדיקה את אבא שלי בכל דבר..ומנסה להיות הצודקת!
ותמיד מעצבנת אותי ! פעם (עדין קורים מקרים) היא היתה חייבת להתקשר לאבא שלי, להתלונן על דברים שאני עושה שהם לא משמעותים ,וכל כך בעיתיים אבל היא תמיד עושה תעצמה הקורבן וכ'ו... ומנסה איכשהו דרכי ליצור קשר עם אבא שלי מבמובן הסיפוק שלה כי הוא אדם קר גם עליה.
אז תמיד היא מנסה להגיד שאני כזאתי וכזאת והיא טובה ואני מפריעה לה ,ואני בחדר ואני מקשיבה מוזיקה ,ואני עוברת לה בבית והיא ניבהלה, ואני כל כך חראית ושלא שטפתי לה כוס, ושאני כזאת כלבה ובאמת משתמשים במילים כאלו פשוט השפה שלנו הוא לא עיברית בבית ויש הרבה קללות שאני לא רוצה לבטא!
אני כמו כל ילדה מתבגרת עם דברים בראש שלה ועצבנית(ד'א רופא אמר יש לי עצבי יתר ובעיה בזה חמורה!)
אבל להורים שלי לא כזה אכפת מזה...
אני לא אומרת שאני ילדה כולה תלית תכלת.. יש בעיה בלימודים וליפעמים אני לא הולכת ולא באלי ולא מרוצה מכל דבר... אבל באיזה שלב מסוים אפשר להבין אותי... אבל הם לא מנסים לדבר איתי (אבא שלי חיי בסרט שרק בזה שהוא אלים ומאיים הוא שולט בי ויש בו הרבה כח ואני מפחדת ממנו ) וכשאני מנסה לדבר להגיד להם שינסו להבין שכולה הגיל ואני כולה הבת שלהם ושיש הרבה ילדים כמוני ועם בעיותכ אלו או חמורות יותר ובכלל אני מנסה להתחבר איתם הם תמיד צוחקים ובכלל לא אכפת להם.......ואפילו חברה של אמא שלי מסבירה לה שאני כולה ילדה מתבגרת וזה וצריך להבין ושלא צריך ממש להקשות לילד ע החיים לפחות לנסות להסביר ולבוא ליפעמים לקראתי אמא שלי סתם מסתכלת אלייה אומרת עזבי אותך מה וזה..
אבל המצב שלי כזה..
נגיד ליפני שניהיה לי 16 היתי ילדה מפוחדת מאבא כמובן שאם אני אאחר הבית אני אקבל בוא נגיד ככה "מכות" וכנ''ל אם לא אלך ללימודים או אאחר, ולגבי כל מיני דברים קטנים.
אני לא ילדה מופרעת ... לא עושה שטויות לא יוצאת למסיבות יש לי חברים יוצאת איתם כמובן עכשיו אני כבר יוצאת עד איזה שעה שבאלי אבל בכל זאת לא מגזימה 2-3 בבית ליפעמים יותר אבל שואלתת אם אפשר לישון אצל חברה וכ'ו.
ליפני הגיל 16 היתי אמורה לבוא רק ב11 לבית אסור לא לאחר לא כלום למה כמו שאמרתי ליפני כן הוא משתמש באלימות וצעקות ואיומים וכ'ו.. ואולי ליפעמים בלחץ ב1 או 12.
עכשיו היום למה החלטתי לרשום את זה...
כי אני לא יודעת כבר מה לעשות. סבתא סבא אין לי משתי צדדים. ולאמא שלי כולה אחות אחת שהיא יש לה שני ילדים אל הראש ואין לה בעל ודיי קשה לה.
אבל בכל זאת הבעיה פה זה ...נגיח לגבי היום ...דוגמא: אמא שלי קנתה לי מיטה והיא בחרה בילעדי ,ואני אמרתי לה עוד ליפני כן שאני רוצה לבחור. עכשיו היום הביאו את המיטה לא היתי הכי מרוצה...
אז ישר אני אומרת לה ונלעבת וצועקת ששיהא לא צודקת בזה שהיא לא קראתה לי ליסוע איתה ואני רציתי ליבחור ולא אהבתי תצבע והיא לא נוחה לי פתאום היא מסתובבת והולכת והיא תמיד עושה ככה .. היא עושה כל מיני דברים ואם אני לא אוהב היא לא תקשיב לי , היא תמיד מסתובבת הולכת ,בוכה מתקשרת לאבא שלי ואומרת הינה היא מציקה לי היא עושה ככה, היא לא מרוצה ,היא כזאת וזה ומקללת אותי ושתיהם מקללים אותי והוא אומר לה לא היית צריכה בכלל לקנות לה מיטה היא כזאת וכזאת מה את צריכה לעשות בישבילה את זה.
ועכשיו הוא מתקשר אליי ואומר לי:" מה את צועקת אל אמא?" אמרתי :"שמע ואללה עם כל הכבוד אני לא מרוצה מהמיטה, ומעליב אותי שהלכתם בלי דעה שלי וקניתם!" הוא אומר לי:" זה הבית שלי ואני עושה מה שבאלי והחוקים שלי ואני בכלל לא מבין מה את עושה בבית הזה!" .. אני עונה לו :"בדיוק מה אני עושה בבית הזה?! ומה בכלל חוקים ובית של מי מו מה קשור לשיחה לגבי המיטה הרי מיטה קניתם לי" ואז הוא אומר:" אז לא אוהבת תמיטה הבעיה שלך ועונה לי עופי מהבית שלי ואם תחזרי אני לא אכניס אותך וזה ולא רוצה לראות אותך ליפני שאני אחזור מהעבודה הבנת את יותר לא תכנסי לבית הבית הזה ועם תנסי לא אפכת לי מיצידי תמותי בחוץ תוכלי חול וזה את לא תכנסי!"
עכשיו הבעיה שזה לא פעם ראשונה שהם מסלקים אותי מהבית..
לחשוב פעמים אני כולה ילדה בת 16 לאן אני אלך... מה הוא אומרלי.. ללכת לחברים..
פעם היתי חייה בסרט שיהיה לי 16 אקבל תעודת זהות אני אעשה קצת יותר ממה שיכולתי מתחת לגיל 16 ואם יהיה בעיה מסוימת פשוט אלך מהבית..
אבל עכשיו אני חושבת פעמים לאן אני אלך והוא תמיד מסלק אותי ואמא שלי גם כל הזמן אומרת לי מתי כבר תלכי מהבית הזה וכל הזמן יורדים עלי וצועקים ומצב כלכלי חרא ואבא שלי ניהיה שתיין כרוני כל הזמן שותה צועק אלי אומר לי תמיד סתמי תפה שלך אפילו כשאני מדברת אם אמא שלי גלבי מחשב או טלויזיה שיחה ביננו ..הוא תמיד נכנס בי...
מסתכל אליי עקום ולא יודעת מה לעשות כבר:(...
עכשיו הבעיה פה... לעצור לרגע ולחשוב ...עם ההורים שלי לא רוצים אותי אז מי כן?
מי אקבל אותי עם ההורים שלי מסקלים אותי ..אנשים שהולידו אותי לעולם הזה נתנו לי תחיים האלו ... אנשים שהיו אמורים להיות קרובים מכל אדם אחר בעולם...
אם לא אמא ואבא אז מי יכול לאעזור לי... ממי אני אקבל תמיכה..
חברים?ישמעו יחזרו בעיות לשהם ינסו פה ושם לאעזור ...
אמת כל מה שרשמתי פה זה דבר קצר זה מין שתי מילים למה שבאמת קורה..
אבל בכל זאת..
הרגשה של חוסר ביטחון שאם ככה אני מקבלת יחס מההורים משום דבר שאני עשיתי באמת שמכלום היתי מבינה היתי ילדה בעיתית או שותה או משתמשת בסמים או לא יודעת הרבה דברים שבאמת אני ראיתי ויש לידי אנשים ליפעמים כאלו אפילו ההורים שלהם תומכים בהם מנסים להרים אותם לעזור להם להוציאי אותם מהשטויות שלהם.
אני יושבת ולא מבינה מה הם רוצים ממני הינה היום אומר לכי מהיבת אני חוזר לא רוצה לראות אותך ... תמיד מנסה להראות תעצמו יותר טוב מכולם יותר גבוהה ממני ויותר חזק ולא אתווכח איתו יש בו יותר כח אבל זה לא אומר שאני יכולה לשבת לסבול תדברים האלו ויציאות שלהם וכ'ו.
אני פשוט לא יודעת איך לרשום איך לתאר תמצב באמת אפילו זה גרעין קטן ממה שבאמת קורה כי הדברים האלו יושבים כל כך בלב ויש לי עוד כל כך הרבה בעיות עם התקפי חרדה וזה ועכשיו כל זה ואני כבר לא יודעת עוד הפעם מתחילה לי הדפרסיה העמוקה שפשוט לא באלי לחיות כי אני מרגישה שאף אחד לא רוצה לא מרוצה ממני ההורי שלי מיתיחסים אלי כזבל..
וכל מיני דברים וזה כל כך יושב עליי..
באמת אשמח לעצה ...