פורום יחסי הורים-מתבגרים

ד"ר ליאת יכניץ שלום,

אני אמא לשלושה ילדים והדאגה שלי היא לגבי הבן הבכור בן ה-14. בחודשים האחרונים אנחנו "תופסים" אותו בשקרים ובהסתרות ואיננו יודעים איך לטפל בכך. לדוגמא: אנחנו מקפידים שכשהוא רוכב על אופניו הוא ירכב אך ורק עם קסדה לראשו אך מאחר וכנראה שחבריו רוכבים ללא קסדה הוא טוען שהוא שכח את הקסדה, או שהוא מחביא אותה בתיקו וכשמגיע הביתה חובש אותה. אמרנו לו שהוא לא ירכב יותר על אופניו עד להודעה חדשה. האם זה הדבר הנכון לעשות? דוגמא נוספת, כשנשאל אם הכין את שיעוריו או אם יש שיעורים תשובתו תמיד חיובית וכשאני בודקת את מחברותיו אני מגלה שיש שיעורים ושהוא לא הכין אותם. פעם נוספת הוא שבר את המסך של המחשב הנייד, הוא הניח אותו בחדר של אחיותיו ואמר שאין לו שום קשר למעשה. בבירור שנעשה הוא לבסוף אמר שאכן שיקר. אנחנו לא מבינים מדוע הוא לא גלוי אתנו, אנחנו הורים שמעודדים שיחה, שוחחנו איתו על השלכות השקרים, מנסים תמיד להגיד לו שהוא יכול תמיד לפנות אלינו ולדבר איתנו. אנחנו לא הורים מכים או מענישים ודי קשובים לילדים. אולי כדאי לציין שהוא ילד לקוי למידה בתחום השפתי כך שלא תמיד קל לו להתבטא, אין לו בעיות התנהגות, הוא לומד בכיתת תגבור ובעל מוטיבציה גבוהה מאוד, אהוד מאוד על חבריו ומוריו. השאלה היא איך להתמודד עם שקרים כאלו ואיך מחזירים את האמון.

תודה על עזרתך