פורום יחסי הורים-מתבגרים

שלום, "בחור עצוב "

אני באמת שומעת שאתה עצוב, מרגיש לבד, אפילו נואש.

אני רוצה לחלק את תשובתי אליך לכמה חלקים.

דבר ראשון, אני בהחלט מבינה איך המצב בבית והמתח ביחסים בין ההורים שלך משפיע עליך. עם זאת, חשוב שתבין שהאחריות ליחסים אלה מוטלת עליהם ולא עליך. אתה לא יכול, וגם יותר חשוב - לא צריך, לעשות שום דבר בנדון. נכון שאתה מתחבר יותר לאימא, מרגיש יותר קרוב אליה, מצדד בה. אני מציעה שתקח את הקרבה איתה ותמנף אות הלמקומות החיוביים, ולא מקומות חסרי התקווה. אתה לא תשנה את מערכת היחסים ביניהם, ואתה גם לא צריך להרגיש בושה או אשמה. עם זאת, אתה בהחלט יכול לבלות יותר זמן עם אימך, לדבר איתה, לעשות איתה דברים ביחד.

בנושא של יציאה מהבית - כמובן שעבודה היא דרך גם להשיג עצמאות, ביטחון עצמי וגם לצאת מהבית. עם זאת, ישנם עוד דברים שאתה יכול לעשות - התנדבות, חוגים, או כל דבר אחר שיעניין אותך ויתן לך תחושת משמעות וסיבה לצאת מהבית. אם אתה מרגיש שאתה ממש לא יכול לעבוד - אז התנהדבות יכולה להיות דבר מאוד חיובי עבורך.

לגבי סיוע מגורמים ציבוריים. דיור ציבורי הוא דבר שקשה לקבלו. בכל מקרה - תצטרך להמציא אישור על נכות לצורך העניין. ישנם מרכזי שיקום בערים רבות בארץ. אני מציעה שתפנה למחלקת רווחה בעירך לקבלת הפרטים. מרכזים מסוג זה מאפשרים שילוב בלימודים ותעסוקה לאנשים הסובלים ממוגבלויות.

מאחלת לך בהצלחה,