הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

נמאס לי ממנה !!!!

ד"ר ליאת יכניץ(21.12.2009, 22:34)

הי, ספיר!

כמה רגשות סותרים ומנוגדים את מתארת כאן: את אוהבת את אימא שלך - את שונאת אותה, אתן מתחילות להסתדר - היית מוכנה בכלל לא לראות אותה. הקונפליקט שאת נמצאת בו מאוד מאפיין את גיל ההתבגרות - הרבה ניגודים ומתחים. נשמע שאת כל כך רותחת וכועסת, שאולי אפילו את בעצמך לא ממש יודעת איך היית רוצה שהיחסים שלך עם אימך ייראו. אני מניחה שגם אותה זה מבלבל לא מעט.

אני שומעת הרבה "דווקא" בדברים שלך, את מענישה אותה, את לא מדברת איתה. אני מבינה למה את מגיבה כך, אבל אני גם יודעת שזו תגובה לא נכונה - זו דרך בטוחה להחריף את הקונפליקט. את לא מענישה רק את אימא שלך (אני גם לא בטוחה שאת באמת רוצה להעניש אותה), את מענישה את שתיכן.

אני מבינה שאת נאבקת על העצמאות שלך, על הזכות שלך להצהיר "אני כבר מספיק מבוגרת בשביל להחליט לבד". ואני גם מבינה עד כמה ההצהרה הזאת מפחידה ומאיימת עבור אימך, שמרגישה שהיא מאבדת את ילדתה הקטנה. יש כאן שתי נשים מתוסכלות, מאויימות ופגיעות.

כפי שאמרתי, ניתוק והסתגרות בהחלט לא יועילו. את רוצה שהחוקים ישתנו? זה אומר שצריך לשים את הדברים על השולחן ולדבר - לתאם את הציפיות שלך ושל אימך. רצוי מאוד לעשות את זה כששתיכן רגועות ולא אחרי ריב. אני מאמינה שאם תפגיני יכולת לדבר ולנהל משא ומתן בצורה בוגרת, זה יעזור לאימא שלך לראות בך אדם שאפשר לסמוך עליו. חשוב שתקחי בחשבון, שבגרות זה לא רק זכויות חדשות ומפתות, יש לה גם צדדים פחות נעימים. וכנראה שאם תרצי לקבל יחס של אדם בוגר, יהיה גם עליך לשנות חלק מההתנהלות שלך בחיי היום יום.

לגבי הענין של לחזור רק בגיל 18 - כאן יש צדק בדברייך. אני מאמינה שבגיל 18 היחסים באמת יהיו יותר רגועים ונעימים. ובינתיים - צפויה לך תקופה של התבגרות - יפה, מרתקת ולפעמים מעצבנת.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ