הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

בן 17

ד"ר ליאת יכניץ(7.1.2010, 16:39)

שלום לך פאני,

אני מבינה שמאוד קשה לך עכשיו. את מרגישה שאת עושה למען הבן שלך כל מה שניתן, עוזרת, תומכת. והוא לא מעריך, לא מתחשב ופוגע.

אני לא יכולה רק מהמכתב להבין את טיב מערכת היחסים בבית באופן כללי, נושאים התפתחותיים וכד', אבל במכתבך את נותנת תשובה לסיבה אפשרית למתרחש. הוא צועק עליך ליד חבריו, מתעלם מהאיסור שלך, מזמין את חבריו לבית שלך למרות איסורך, ואת עומדת ועוזרת לו. את מעירה אותו בבוקר והוא מתחצף אליך, אחרי זה את מסיעה אותו ללימודים ושוב סופגת עלבונות. את מתרצת את ההתנהגות שלו, מחפשת סיבות שיצדיקו את יחסו כלפיך, בסוף מתוך חוסר אונים את מאיימת במשהו מאוד מעורפל ולא מוחשי שאין ביכולתך לבצע והוא ממשיך להתעלם.

אני יודעת שאני אומרת לך כאן דברים קשים, אבל אין לו שום סיבה שבעולם לשנות את התנהגותו. הוא מקבל ממך שירות ברמת 5 כוכבים ללא קשר לאיך הוא מתייחס אליך.

דבר ראשון - הוא בן 17, הוא יכול להתעורר לבד בבוקר, לחמם לעצמו אוכל ולנסוע ללימודים. וזה לא עונש, זה חלק מתהליך התבגרות תקין. הוא צריך ללמוד לקחת אחריות לחייו.

דבר שני - הוא לא יכול להביא אליך הביתה אנשים באמצע הלילה ללא רשותך. אבל זו החלטה שעליך לקבל. כל עוד לא תהיי בטוחה בעצמך, הוא יקלוט את חוסר הבטחון וימשיך בשלו.

דבר שלישי - הוא צריך לתרום בבית, לעזור. לא כתבת כלום בנושא, אבל ממה שכתבת אני יכולה להסיק שהוא לא ממש שותף למטלות משק הבית.

הדבר הכי חשוב, שאם תחליטי ליישם דברים אלה, זה לא רק למענך וזה בטח לא לרעתו. מה שקורה עכשיו - לרעתו. הוא יאלץ בשלב מסוים לעזוב את הבית ולבנות חיים עצמאיים ובוגרים. כפי שהוא מתנהל עכשיו - יהיה לו מאוד קשה לעשות זאת.

אני כותבת את השורות האלה ואני יודעת שיהיה לך מאוד קשה לקבל החלטה ולשנות את החוקים בבית, את מרגישה חלשה מאוד. אני ממליצה לך בחום לפנות לקבלת עזרה מקצועית, למענך ולמען בנך.

בברכה,

ד"ר ליאת יכניץ