הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

הצקות ילדים

ד"ר ליאת יכניץ(23.4.2010, 11:41)

שלום לך,

את קוראת לעצמך מיואשת, ואני בהחלט יכולה להבין זאת. מאוד קשה לנו לראות את ילדינו סובלים, במיוחד כאשר הדברים לא תלויים בנו.

קודם כל - חשוב לי להדגיש, למרות שבנך לא רוצה לערב את המורה, לדעתי אי אפשר לפתור בעיה של הצקות בבי"ס בלי לערב את הגורמים הרלוונטיים: המחנכת והיועצת. אנחנו לא יכולים לשנות את האוירה בכיתה ולכן צריכים לפנות לעזרצם של גורמים שיש להם את היכולת להשפיע.

בנוסף, חשוב מאוד להבהיר לעצמך ולבנך (קודם כל לעצמך), שלמרות הכעס והתסכול שלו, שהם תגובה לגיטימית ורנומלית למצב שנוצר, חשוב לשמור על המסגרת המשפחתית כמקום תומך, מכיל וכזה שנעים להיות בו, במיוחד כאשר כ"כ לא נעים להיות בבי"ס. וזה אומר שאפשר לכעוס, אפשר להיות עצוב, אפשר לדבר, אבל להשליך את הכעס שלך על אנשים אחרים (כגון האח) אינו משנה את המצב, ומחמיר אותו, גם אם לטווח הקצר מאפשר הקלה רגשית.

הילדים, כמו גם אנחנו, רוצים מאוד שכולם יאהבו אותם, כולם יזמינו אותם למסיבות, שכל האינטראקציות החברתיות יהיו חיוביות. הדבר לא מציאותי. בגיל ההתבגרות המתבגר עסוק בגילוי עצמי, גיבוש הזהות הייחודית שלו, ודווקא בשלב התפתחותי זה הוא לומד לבחון אילו אנשים דומים לו, מרתקים אותו, מושכים אותו, עם מי הוא מרגיש בטוח ונעים. זה אומר, שמתחילה בחירה של מעגל חברתי מצומצם העונה על צרכיו של המתבגר. חשוב מאוד לעודד יכולת זו - לדעת עם מי טוב לך ולטפח את הקשר איתו, ולאו דווקא עם כולם.

לבסוף, לא בדיוק ברור לי מה אופי ההצקה. האם מדובר באלימות פיזית או בהקנטות מילוליות? בכל אופן, חשוב לבדוק מה בדיוק פוגע בבנך. הדברים הכי פוגעים בנו הם אלה הנוגעים בנקודות הרגישות שלנו. אם תוכלי ללמוד מה פוגע בבנך, תוכלי גם לדעת מה הם המקומות "הרכים" שלו, ולחזק אותם בהתאם.

ושוב - אני מאמינה שבמידה ומדובר בחרם, נידוי ואלימות, יש לערב את ביה"ס.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ