הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

מקלל את אמא

ד"ר ליאת יכניץ(23.5.2010, 23:03)

שלום לך, גלי

אני מבינה שמאוד נפגעת מהאמירה של בנך. אני גם מרגישה שזה בא בהפתעה - לא ציפית להתנהגות מסוג זה ולא ידעת איך להגיב באותו רגע.

אני מאמינה שההחלטה שלכם לא להתעלם ממנו ולנהל שיחה היא החלטה נכונה. התעלמות בד"כ רק תחמיר את המצב וחשוב לשדר מסר שהיחסים לא נהרסו כתוצאה מהאמירה.

אני שואלת את עצמי מה גרם לו להגיד לך את מה שהוא אמר. זו אמירה מאוד חריפה, במיוחד לאור העובדה שאת מתארת את היחסים שלכם כתקינים ואת האווירה בבית כחיובית. זה נשמע כתגובה מאוד חריגה מצידו. תבדקי עם עצמך האם גם את מרגישה שמדובר בתגובה חריגה.

לגבי ההתנהלות שלך. אני מאמינה שכדאי שאת השיחה תיזמי את ולא בעלך. חשוב שתבהירי לו איך האמירה שלו גרמה לך להרגיש. ממש להתמקד בתחושות שלך ופחות בהאשמות. נסי להתמש במשפטים שמתחילים ב"אני" ולא ב"אתה", ע"מ לצמצם את הסיכון שהוא ינסה להתגונן ולא יהיה קשוב אליך.

אם אתם מרגישים שיש צורך בהפעלת סנקציה כלשהי - אז תפעלו לפי תחושתכם. חשוב שתשקלו האם העונש שהחלטתם עליו ניתן לביצוע והאם תוכלו להיות עקביים ולעמוד בו (לא להישבר בגלל לחץ מצד הבן או תחושות אשמה, או בגלל שהוא יתנצל ואז כביכול אין צורך בענישה).

שוב, תקשורת פתוחה היא הדרך הרצוי להתמודד עם המצב, למרות שהתגובה הטבעית לחלקנו במצבים בהם נפגענו היא להתעלם ו"להעניש" את הפוגע באמצעות שתיקה.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ