הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

תסכול.

חסוי(17.7.2011, 22:50)

היי ליאת ,

אני בת 15 . אני שונאת את הגיל הזה , כי הגיל הזה פשוט גורם לי לשנוא את עצמי באיזשהו מקום .

מתסכל אותי שבגלל שיש לי כמה שינויים חיצוניים , שלא תראי אצל כל אחד (סוג של נכות) , אז בנים לא מתעניינים בי , ואם כבר קורה שהם מתעניינים זה לא בא מבנאדם שבו אני מתעניינת חזרה .

הם ממהרים לשפוט . אני שונאת אותם כל יום יותר ויותר . הם גורמים לי לשנוא את עצמי. אמא שלי תמיד אמרה לי שאין לי מה לדאוג , שאני רק בת 15 ושכל החיים עוד לפניי , אמא שלי צודקת .

אבל למה לעזאזל כולם חווים תחושה של חיזור , ואהבה ראשונה ? .. כולם חוץ ממני ! ?

אני מקנאה בבנות שזה הולך להן בקלות והבנים נופלים לרגלותיהן , רושמים הודעות מעוררות קנאה בפייסבוק , מציינים כל חודש ביחד . אצלי זה לא ככה . אף פעם לא היה לי חבר . אני רק זאת שצריכה לתמוך בכולן אחרי שהן נפרדות ולנגב את הדמעות שלהן . נכון , אני אוהבת להקשיב להן , לתת עצות .. להרגיע ולהגיד שהכל יהיה בסדר . אבל גם אני רוצה את ההתרגשות הזאת . ממש רוצה . לפעמים , אני פשוט מרגישה פתאטית ונואשת .

אני באמת נואשת . זה מתסכל .. אבל מתסכל גם לדעת שאני מייחסת לזה חשיבות כ"כ רבה . ונותנת לתחושה של התסכול להכנס לרחמים עצמאיים .

מה עליי לעשות ?