הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

אחי הורס לי את החיים!!!

ד"ר ליאת יכניץ(19.8.2011, 17:34)

שלום לך,

אני שמחה מאוד שפנית לפורום. פעמים רבות ההורים מתייחסים בקלות ואפילו סוג של התעלמות לביטויי קנאה ומצוקה של ילדיהם הבוגרים, ואני שמחה שלא כך במקרה זה.

אני רוצה להתייחס לשלוש סוגיות מרכזיות שעולות מהמכתב שלך:

1. עונשים - את כותבת שאת מאמינה בשיטה, לפעמים היא עוזרת ולפעמים לא. וכאן את צודקת בהחלט, לפעמים השיטה עובדת, אך אם רמת רתיעה של הילד יורדת, אם הוא רוכש כוח רב יותר (למשל ילד מתבגר), אם הוא מוצף רגשית - השיטה לא תעבוד. לכן חשוב להקפיד על שיטה שמבוססת לא על עונשים, אלא על תוצאה הגיונית של התנהגות. למשל, ילדה שלא חזרה בזמן מבילוי - תוצאה הגיונית של התנהגות תהיה למשל שלמחרת היא לא תוכל לצאת, או תצטרך לחזור מוקדם מן הרגיל. האמירה כאן היא "אנחנו סמכנו עליך, ולא הצלחת לעמוד באחריות, לכן אנחנו מחזירים את האחריות לידינו". אין פה ענישה, יש פה הזדמנות של למידה. שיטה זו באה ממקום חינוכי, ולא ממקום של כעס ונקמנות שלנו. חשוב מאוד שהילד ידע מראש מה יהיו תוצאות של התנהגות שלילית או בעייתית, וחשוב ביותר להקפיד על יישום התוצאות. מצב בו לפעמים אנחנו עושים את מה שאמרנו שנעשה ולפעמים לא, הוא מצב בעייתי מאוד. לכן חשוב לבדוק עם עצמנו האם התוצאה עליה חשבנו היא לא מוגזמת והאם ניתן לעמוד בה (כך למשל איום - לא תצאי שנה מהבית, הוא ל אריאלי ולא יעמוד במבחן המציאות).

2. תשומת לב - את כותבת שהילדה לא זקוקה לתשומת לב. אכן יש אנשים שזקוקים ליותר התייחסות מהזולת ויש כאלה שפחות. עם זאת, אין אדם שלא זקוק לתשומת לב בכלל. מהמכתב של ביתך אני יכולה להבין שהיא רעבה להתייחסות חיובית. ייתכן שהיא מתקשה לבקש אותה, ומסתפקת בתשומת לב שלילית אותה היא משיגה באמצעות התנהגות בעייתית. אך מבחינתה, תשומת לב שלילית עדיפה על חוסר תשומת לב בכלל. וזה לקוח אותי לסוגיה הבאה

3. יחסי אחים - מהמכתב ניתן להבין שאת מרגישה יותר קרבה לבנך הצעיר. הדבר טבעי - ילדים צעירים "קלים" יותר. נחמד לחבק אותם, הם לא מתווכחים כמו הבוגרים, אנחנו מרגישים שהם "תינוקות". אך הילד הבוגר מרגיש בזה גם. וזה לא הוגן מבחינתו. הוא פגוע, כועס, והוא מוציא את תסכולו באמצעות הדרך הקלה והנגיהש - הוא מתנקם בילד הצעיר, היריב שלו על אהבתו ותשומת לבו של ההורה.

אם את רוצה שהיחסים בין ילדייך יתאזנו, את צריכה להפסיק לקחת צד. אין להתערב במריבות ביניהם, פרט למצבים בהם יש עימות פיזי. במצב זה יש להפרידם, בלי להפגין יחס אוהד כלפי אחד מהם. וכמובן, להעניק תשומת לב חיובית, חום ואהבה לשניהם.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ