הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

חברים

ש(2.3.2012, 23:11)

זה או שאני לא בסדר או שהעולם דפוק .

אני מרגישה מנודה , חסרת חברים . טוב ... יש לי כאלה ... לא צריך להגזים אבל לא כאלה שאני מרגישה הכי בנוח איתם .. ואם כבר יש בנים אז מהם אני בורחת כי אין לי ביטחון.

אני בת חמש עשרה וחצי , עד שעליתי לחטיבה , הייתי מלכת הכיתה, אבל לא כזאת מגעילה כמו בסרטים , היה חשוב לי שכולם יהיו מאוחדים ... וככה זה היה . עד שכל אחד הלך לדרכו ...

וגם אני הלכתי , רק שכל אחד מצא את עצמו מהר מאוד , ואני מצאתי את עצמי גם , לפחות ככה חשבתי ... כולם סביבי מנסים לעשות רושם , יש את המתאפרות למיניהן, והאלה עם הנשיקות הלוהטות עם החבר ... אף פעם לא הבנתי את זה , למה לעזאזל הן מוכרות לעצמן תדמית כ"כ זולה כדי לזכות "בחברים" ? על מי הן עובדות ? ואני ידעתי מראש שלא אהיה כזאת . שלא אמכור לאנשים סיפורים , שאהיה כמו בקלישאה הזאת של להיות אתה עצמך .

הבטחתי וקיימתי . וזה משהו שאני חושבת שאני צריכה להיות גאה בו , לא מכרתי את עצמי או את השם שלי ולא נישקתי אף פעם , אף אחד , רק כי כולן עושות את זה וזה מגניב .

אבל אותם "ילדי הצומי" למיניהם לעומתי , כן יוצאים , כן מבלים, כן יש להם קשרים חברתיים אחרי הלימודים , ואני חרשנית .. שכבר הפנימה שלימודים זה חשוב והם יעזרו לה בעתיד ..

כולם השתנו ואני מרגישה שאני תקועה במקום , אפילו הילדה שלקחתי תחת חסותי ביסודי , הפכה להיות מבוקשת , כזאת שמנשקת כל אחד שהיא פוגשת ...

מאז שהייתי קטנה יש לי מן הרגל כזה לחברות ממש ממש חזקה של כמה שנים , ברמה של לעשות הכל ביחד , לאכול ביחד , לישון ביחד , לערב את החברות במשפחה , באירועים ... אבל אז יום אחד הן אומרות בעדינות שנמאס להן להיות תקועות במקום והן רוצות להכיר עוד אנשים ולפתח עוד קשרים ... מגיע השלב שאנשים נהנים מזה שאני נחלשת בקלות , ומתנשאים מעליי כדי לתדלק את עצמם .

מה ? אם אני לא אהיה צבועה כמו כולם ... אז לא יהיו לי חברים ?

יכול להיות שכולם צודקים , אני תקועה .

למה הכל חייב להיות כ"כ לא פייר ? אכזרי ?

אני מצטערת על המכתב הארוך והמפורט אבל בבקשה ממך תעזרי לי !