פורום פסיכולוגיה

שלום רחל

הבעיה שאת מתארת נפוצה מאוד אצל ילדים שהוריהם מתגרשים או נפרדים.

הילדים חשים כי עולמם הבטוח נפרץ וכי אינם יודעים אם אבא ממשיך לאהוב אותם. פעמים רבות הם מרגישים אשמים על הגירושין (למרות כל מה שההורים אומרים להם ) וחושבים כי אם היו מתנהגים טוב יותר, הוריהם לא היו נפרדים.

הדרך היחידה להקל על הסבל של הילדים היא לנסות לנהל מיפגשים קבועים עם ההורה שאיתו הילד אינו ישן רוב ימי השבוע. על ההורה הזה להיות מעורב בחיי הילד, ללכת לאספות הורים, לקחת אותו מחוגים ולעשות הכל כדי לשמור את הקשר עם הילד, גם אם בתחילה הילד כועס או מבולבל ולא מוכן ללכת את ההורה שהוא חי בנפרד ממנו.

כדאי מאוד כי ההורים החיים בנפרד ילכו למספר פגישות ייעוץ בקשר לדרך הטיפול בילדים בסיטואציה הנוכחית, ועליהם לערוך את הפגישות בנפרד זה מזה.

בנוסף, יש לשים לב במיוחד לתהליכים שהילד עובר, למצב הרוח שלו, לתפקוד שלו בבית הספר ובבית וכן לתפקוד החברתי שלו.

אם נראה כי מתעורר קושי יש לקחת גם אותו לטיפול נפשי.

בהצלחה

נטע ענבר-סבן

פסיכולוגית קלינית
מדריכה בפסיכותרפיה
מטפלת משפחתית

"מענה" - שירותי יעוץ והפניה בע"מ
מציאת הפיתרון הנכון לך ולמשפחתך
909-707-700-1

מובהר ומודגש כי התשובות לשאלות הניתנות כאן לא ניתנות במקום אבחנה ויעוץ אישיים ומומלץ בפני השואלים לפנות לאבחנה ויעוץ כאמור. לא ניתן בתשובות אלו לתת מענה לשאלות שיש בהן דחיפות. במקרים דחופים יש לפנות ליעוץ מקצועי לאלתר.