פורום פסיכולוגיה

שלום ל מנשה!

קודם כל תוציא את ה מחשבה על ה היתאבדות מ הראש

תאמין לי שאתה לא היחיד ש עובר קשיים כאלה בגיל הזה שזה הוא גיל ההתבגרות.

תראה אני כיום בת 23 גם לי לא היו חיים קלים היו הרבה מריבות בבית הרבה בכי.בבית ספר ה ציונים לא היו טובים .

ב גיל 17 אני כבר לא הייתי בבית .

הת מודדתי עם החיים לבד ,בלי עזרה של אף אחד גם לי לא היה חבר הרבה זמן .הייתי מסתובבת לבד בלי בית,בלי כסף, בלי מקלחת, לפעמים גם בלי אוכל עד שה חברה הייתה קונה לי משהו. לא היה לי בטחון.אנשים היו מדברים אליי, היו גם כאלה ש דחו אותי .

ו אם הייתי עובדת קצת במלצרות הייתי מרויחה 50 ש"ח הייתי מחפסת איזו אכסניה בכדי לישון כמה שעות ו לשתות שוקו בבוקר .

ו בכל זאת עם כל המצב ,לא נתתי לעצמי לראות את החיים בצורה שלילית

ת מיד החזקתי את עצמי על הקרקע, ו חושבת ש זה סך הכל תקופת מעבר ש אני רק בת 17 ה חיים עוד לפני. ו לכל בן אדם יש משברים בחיים ו שזה רק תקופתי ו אף פעם לא חשבתי על התאבדות גם ש הייתי ב מצב של חרדה ו בכי.

מנשה,ה חיים יפים .אתה יודע כמה אנשים שיש חולים,ו נלחמים על חייהם ,תאמין לי שהם היו מוכנים ל התחלף איתך ו לקבל את כל ה בעיות שלך והכל בכדי לא לאבד את חייהם.

אני מניחה שאתה בן אדם בריא אתה צריך להיות קצת חזק וסבלני כי עם קצת סבלנות אפשר להגיע לכל מקום ו לא להכניס שטויות כאלה לראש .אתה עוד ילד החיים עוד לפניך הרי כל מה שתעשה אתה רק תזיק לעצמך ולא לאף אחד אחר כי החיים ממשיכים והם הכי חזקים מכל דבר. ואנשים ממשיכים לחיות משמחה ,לעצב,מעצב , לשמחה .ו בכל זאת חיים .כי החיים יפים

ו קיבלנו אותם מתנה