הוספת הודעההוספת תגובה פורום קריירה - אימון אישי - ראש הפורום

קידום

דורותי(3.4.2009, 22:02)

ראישת תודה על התשובה המהירה.

אז ככה, מי שמכיר אותי אין לי בעייה להקשיב להנהן וגם כמובן לשתף ולכן מי שעובד בצמוד אליי מאוד מאוד מתקרב אליי וקרוב אליי.

הכוונה שאני תמיד בשליטה, שאני לא חושפת על עצמי יותר ממה שאני מוכנה.

החבר הכי טוב שלי הוא בעלי ורק איתו אני מסירה את כל ההגנות שיש לי ומרשה לעצמי להיפתח, להישבר, לבכות, להרגיש "חסרת בטחון" ולהישען עליו.

החברות שלי הן בעיקר לבילויים להעברה של חוויות בנינו אבל כל הרגש כל השותפות כל החשיפה היא רק מול בעלי.

כמו שתיארתי, הבעייה איננה עם האנשים שעובדים צמוד אליי אלא דווקא עם המעגל היותר מרוחק, למשל:

אני אומרת לאחד העובדים בוקר טוב, הוא משיב בוקר טוב.

אני לא יודעת לשאול אותו שאלה למשל, מה שלום האישה, מה אישתך עושה, איך הולך בעבודה או כל מיני שאלות דומות כדי לפתוח בשיחה.

הם מצידם מצפים ממני כן לעשות כך.

למשל אם מישהו נחשף ומספר לי על בעייה שיש לו, או על חוויה שהוא עומד לעבור אני שואלת ומתעניינת וגם משתפת אם יש לי מה לשתף.

אבל לעבור את השלב של מ- בוקר טוב, לשיחת חולין על אהה ודהה אני לא יודעת לעבור.

למשל, אחת הבחורות שהחליפה אותי בתפקיד שאלה כל אחד מהעובדים, מה הוא יכול לספר לה על עצמו שהיא לא יודעת, ואמרה.......... אהה........... אני רוצה להכיר אותך, אני פשוט לא יודעת להתנהג ככה.

איך משנים את זה

הודעה בפורוםקידוםדורותי ‏1.4.09
הודעה בפורוםקידוםטובה רגב ‏3.4.09
הודעה בפורוםקידוםדורותי ‏3.4.09
הודעה בפורוםקידוםדורותי ‏3.4.09
הודעה בפורוםקידוםטובה רגב ‏4.4.09
הודעה בפורוםקידוםדורותי ‏9.4.09
הודעה בפורוםקידוםטובה רגב ‏15.4.09