פורום אימון אישי לקריירה

שלום רב,

בת 40. תואר שני בתקשורת. נשואה +3 שהגדול בן 9 והקטן בן שנתיים וחצי. עובדת במכללה בתפקיד מנהלי אבל לא מנהלת. שכר בסדר גמור. שעות עבודה בסדר גמור. תנאי העסקה טובים למדי... ודי נמאס לי. כבר 8 שנים בתפקיד. בכדי לשדרג את עצמי ואת התפקיד צריכה ליזום הרבה יותר. אני מתקשה ליזום, חייבת לציין. כלומר, יש לי קושי להיכנס לפרוייקטים חדשים ומעדיפה לעשות שוטף שהוא מייגע וחוזר על עצמו.

מבחינת פנטזיה, איך הייתי רוצה לראות את עצמי - הייתי רוצה לכתוב. אני לא חושבת שפרוזה, אולי יותר כתיבה מגזינית. אולי תסריטים?

אופציה אחרת היא נטרופתיה (אבל זה מצריך לימודים מאוד יקרים).

אולי עסק פרטי של בית טבע?

כתיבה נראת לי כרגע אופציה לא בטוחה. אנחנו חייבים את המשכורת שלי בכדי להתקיים. אי אפשר לוותר עליה. אני גם מרגישה שהילדים קטנים מדי ועדין הם צריכים להיות יותר בפוקוס שלי ופחות ההתפתחות האישית שלי. חשבתי אולי על הוראה (אני יכולה להשתלב אולי בהוראת אנגלית במכללה, שזה פחות שעות ואז יהיה לי יותר זמן אולי לכתיבה. אבל זה גם כן אופציה לא מאוד בטוחה. גם היתה לי התנסות לא טובה בהוראה וזה די מפחיד אותי).

יחד עם זאת, אני מקטרת. עובדת ומקטרת, מקטרת ועובדת. אני מרגישה שהייתי רוצה נורא... אבל גם מפחדת לקפוץ למים ולעזוב את הבטחונות.

גם הבן זוג כרגע משלים תואר על חשבוני במכללה. כך שזה שיקול נוסף להשאר פה עוד קצת.

לחכות או לקפוץ?

אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות דברים בהדרגה. יש לי נטיה לזרוק את עצמי למים לאחר מכן לשחות, אבל משום מה הפעם אני נורא מפחדת.