הוספת הודעההוספת תגובה פורום קריירה - אימון אישי - ראש הפורום

בוכה על חלב שנשפך?

Gargamel(18.12.2009, 19:33)

חלב שנשפך? מנסה להתחיל התחלה חדשה אבל נתקל שוב באותה בעיה. הימנעות מן הבעיה לא תפתור אותה. אין טעם לבזבז עוד כסף על לימודים שתמורתם מוטלת בספק.

אברר יותר בפורום להפרעות שינה לגבי העייפות, אבל אם זה יעזור לך, אסביר לך את הדברים הבאים: אורך החיים הקלוקל שדרדר את מצבי הבריאותי, הטיפול הלא-נכון שקבלתי, הנסיונות שעשיתי כדי לחזור ללימודים ואשאל אותך לגבי התכנית החדשה לחזור ללימודים בנושא אחר. מצטער מראש אם ההסבר שלי ארוך מאוד, אבל סימנתי בהדגשה את המשפטים העיקריים שיהיה לך קל לעקוב.

עקב לקות למידה שהייתה לי (שלא אובחנה לעולם) לא יכולתי "לקרוא" מספרים כראוי (המספרים כאילו השתנו כל הזמן וזה עיכב את התקדמותי במתמטיקה עד לכיתה י'). סיימתי בית-ספר בשנת 1985 אבל לא הצלחתי להשתלב בלימודים האקדמיים. רק בשנת 1992 הצלחתי לארגן לעצמי שיטת עבודה מסודרת ומוצלחת שפתרה את הבעיה אחת ולתמיד. התחלתי לתכנן את שילובי בלימודים האקדמיים והתחלתי ללמוד לתואר הנדסאי אלקטרוניקה בשנת 1995. זה אומר שהתחלתי לימודים בגיל שבו אנשים בגילי היו אמורים לסיים. הלימודים נוהלו בהצלחה. אבל, בגלל שהלימודים היו אחרי שעות העבודה והייתי לומד רק בערב, הם ארכו שש שנים במקום שנתיים. המגבלה הזו גרמה לכמה בעיות:

- שעות לימוד מאוחרות למשך זמן רב. הייתי ישן רק שש שעות ביממה.

- כמעט ולא הייתי פעיל גופנית ולמרות זאת סבלתי מתת-משקל חמור, ולא משקל-יתר.

- לא הייתי מודע לבעיה רפואית שנגרמה מבעיות דלקת בחניכיים. הרגשתי הכל חוץ מכאב שיניים, דבר שמנע ממני לדעת שיש לפנות לרופא שיניים.

- סיימתי את הקורס האחרון (לפני הפרויקט) בגיל שבו צעירים הרבה יותר ממני קיבלו תואר מהנדס ואף צברו נסיון. לשם ביצוע הפרוייקט הייתי צריך למצוא מעסיק ולהציע רעיון לפרוייקט. זה הוכח כבלתי-אפשרי ובשנת 2001 עזבתי את הלימודים.

כבר בשנת 1997 חליתי וסבלתי מצניחות לחץ-דם שהפכו אותי למוגבל בפעולותיי. לא יכולתי למשל לרוץ, להביט לצדדים מבלי ליפול ולא הגבתי לתרופות להעלאת לחץ דם. סבלתי מדופק מהיר של יותר מ-110 פעימות לדקה במנוחה והרבה פעמים לא יכולתי להשקיע מאמץ גופני. הרופאים טוענים שזה בגלל מיעוט בשעות השינה. המשכתי את אורך חיי בניגוד להוראות הרופאים.עבר זמן עד שהמצב התייצב, אבל בשנת 2001 עזבתי את לימודיי והתעוררו סכסוכים במקום העבודה, ואז התפרצו הפרעות השינה. אלה החמירו את בעיית לחץ הדם והחזירו את הטיפול כמה שנים לאחור. לטיפול בבעיה הופניתי לנוירולוגית. אבל, עקב טיפול לא נכון, שילוב תרופות לא מתאימות, הזמן הדרוש עד להופעת התור שלי והזמן שבו המתנתי לתור ללא תרופה עשו את שלהם. נהייתי "שבר כלי" והיה לי קשה לתפקד במקום העבודה.

בשנת 2003 עברתי לרופא אחר ושם טופלתי על-ידי MIRTAZAPINE אשר לא היתה עוד גלולת שינה, אלא תרופה לטיפול בדיכאון. התרופה שומרת על פעילותה לאורך כל תקופת הטיפול, אינה גורמת לתגובה הפוכה עם ירידת ריכוזה בדם, אינה גורמת להתמכרות ומסייעת לייצב את דפוסי השינה. הטיפול החזיר אותי לחיים נורמליים. אז יכולתי להוריד את המינון בהדרגה. אמנם הייתי מצליח לזמן מסויים, עד לפרק זמן של שנה, להפסיק את התרופה ללא הופעות חוזרות של הפרעות השינה, אבל בסוף הכל היה חוזר.

ניסיתי לחזור ללימודים ולעיין שוב בספרי האוניברסיטה, אבל למרות הנסיון אבדתי את העניין בנושא כאילו מיציתי את האפשרות עד תומה ו "שרפתי" אותה. בשנת 2008 נרשמתי לקורס אחר בנושא שוק ההון. אבל הרגשתי עד מהרה את השפעת המחלה על מצבי הפיזי והנפשי: ישנתי הרבה אבל זה לא הספיק, נמנמתי בעבודה ונמנעתי מנהיגה, והייתי חייב לייצב את לחץ הדם. גם כאן שוב הרגשתי ש"שרפתי" את האפשרות הזו. למרות שניסיתי מספר פעמים לעיין בספרי הלימוד, לא הייתי מוצא בזה שום עניין והייתי מאבד את הריכוז די בקלות.

כבר בשנת 2001 התחלתי לעסוק בגינון כתחביב. הדבר כלל טיפוח הגינה ובניית אוסף צמחים נדירים ומיוחדים כמו קקטוסים וצמחים "מוזרים" אחרים. התחביב גם הוכיח את יעילותו הטראפוטית. ניסיתי מספר פעמים לפתח את התחביב למקצוע. למשל, חשבתי אף לנצל את שטח החצר בבית לגידול צמחים מיוחדים ולמכור אותם. הבעייה לא נבעה מקשיי המקצוע עצמו, אלא יותר מן היכולת "להתארגן" ולטפח את העסק לעתיד תוך שמירה על מקום העבודה הנוכחית עד להוצאת התכנית לפועל. הפעם אני שוקל ללמוד עיצוב גנים, אשר אינו דורש משאבים הדרושים למגדל צמחים, אלא כלי עבודה ומקום לאחסונם, וחדר-משרד בתוך הבית לטיפול בפניית הלקוחות. את אוסף הצמחים כרגע אשמור אצלי כתחביב. כרגע אעסוק בגינון, אבל גידול ומכירת הצמחים הוא מבחינת "חזון למועד" והאפשרות לא נפסלה לגמרי.

אבל הבעיה היא שזה מצריך לימודים. אני רוצה להימנע מחזרה על הטעות ופגיעה נוספת בבריאותי. מאז 2001 אינני מצליח לחזור לשום מסגרת לימודים כי היא מכלה את האנרגיה. אני כבר בן 42 ומכלה את האנרגיה שלי במהירות. ספורט עוזר לי בחיים, אבל לא בלימודים.

אשמח לשמוע הצעה ממך.