עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
התפתחות של בת 10.5 חודשים
אפרת (8.1.2015, 20:52)
אני מודאגת שההתפתחות של בתי בת ה10.5 חודשים לא תקינה. חוששת מאוד מאוטיזם. עם זאת, יש לי היסטוריה חרדית ידועה ולכן בעלי טוען שאני סתם מגזימה. אשמח אם תוכלי להגיד אם לדעתך מצבה של בתי דורש ייעוץ/אבחון/בדיקה מעמיקה יותר:
הדברים ה״בסדר״ בעיניי:
זוחלת גחון מגיל 5 חודשים
זוחלת שש מגיל 9 חודשים וגם נעמדת. התחילה ללכת עם רהיטים כעבור כמה ימים
יודעת להרים דברים באחיזת פינצטה- ראינו עדויות לכך עוד בגיל 6-7 חודשים אבל מ9 חודשים היא ממש מומחית בזה (אוכלת לבד חטיפים קטנטנים לתינוקות באחיזת פינצטה).
מוחאת כפיים מגיל 7 וחצי חודשים.
עושה שלום מקצת לפני 9 חודשים, אבל יש לה מעט מאוד אימון עם זה כי כמעט אף אחד לא עושה לה שלום.
מזהה הרבה מאוד דברים בבית. איפה אור/תמונה/ארון/כדור/בלון וכו.... מכירה ככה לפחות 25 פריטים בבית ומסתכלת אליהם באופן ברור כששואלים אותה איפה הם. (ממש מפנה אליהם את הראש והגוף).
אפשר להביא לה ספר סגור ולשאול איפה בספר תמונה של טרקטור/בננה/פיל וכו׳ והיא מעבירה לבד עמודים עד שמגיעה לעמוד הנכון ומניחה על התמונה הנכונה את היד, עם טפיחות של האצבע המורה.
היא גם עושה ״איך עושה פיל?״ - מרימה את היד כמו חדק. מרפרפת בידיים כמו פרפר כששואלים על פרפר ועושה צווחה מצחיקה כששואלים על חתול. היא גם מצקצקת בלשון כששואלים איך עושה שעון (רעש כמו תיק תק). היא לפעמים גם עושה את זה בלי שנשאל אם היא רואה חתול/שעון.
היא נהנית כשזורקים אותה באוויר וממש צוחקת כשהיא משחקת בזה עם בעלי.
מגיבה היטב לשם שלה.
מבינה את המילה ״לא״ אבל לאחרונה החלה לעשות פרצוף ערמומי אחרי ששומעת ״לא״ ולנסות לבחון אותנו.
כששרים ״ידיים למעלה על הראש...״ יודעת להרים ידיים ויודעת למחוא כפיים בסוף, אבל לא את כל הבין לבין...
גם ב״מי שטוב לו ושמח כף ימחא״ יודעת למחוא כפיים...
מנהלת איתי שיחות של בה בה דה דה וכו׳ בתורות.
יודעת לבקש לעבור אליי אם היא על ידיים של מישהו אחר, אבל היא לא מבקשת שארים אותה מהרצפה. אם אני מציעה לה אז היא מושיטה אליי ידיים.
מבינה הוראות כמו תני/קחי/שימי.... ובאופן כללי עושה רושם שהיא מבינה די הרבה.
הדברים המטרידים שהבנתי מקריאה באינטרנט שהיא אמורה לעשות:
היא לא אומרת כלום. ממלמלת מגיל 5 חודשים הברות שונות במעין בלאגן כזה. לפעמים היו שבועות שהיא שתקה או מלמלה ממש מעט. בחודש האחרון זה התקבע יותר על בה הבהבה דהדהדה מהמהמה. כשאני מבקשת שתגיד אמא היא אומרת אימבה. אבא היא אומרת בא. סבתא היא אומרת טאטא, אבל רק כשאני מבקשת.
היא גם משלימה קצת, אבל ממש מעט. למשל- ״הנה דב פנדה... איזה דב זה? דב פנ...״ והיא אומרת את ה״דה״.
אנחנו מדברים איתה בשתי שפות בבית, אם זה משנה.
כמו כן היא לא מצביעה עם האצבע. אם היא רוצה משהו היא אומרת בה בה בה ומסתכלת על זה ואז עלינו ולרוב מושיטה את כל היד לכיוון של זה, גם אם זה רחוק...
אני משחקת איתה קוקו מגיל מאוד צעיר, והמשחק שלנו היה ככה שאני מניחה עליה טטרה והיא מורידה אותה ומחייכת אליי. או שאני מניחה את הטטרה עליי ושואלת איפה אמא והיא חושפת אותי. זה המשחק בערך מגיל 6-7 חודשים והוא מתחיל להמאס עליה ואני לא בטוחה אם זה סימן רע כי כותבים בכל מקום שלקראת גיל שנה הם מאוד נהנים מהמשחק ודווקא לה הוא כבר די נמאס. פעם היינו משחקות בזה דקות ארוכות מאוד.
היא לא יודעת לזרוק כדור קטן. היא משחקת עם הכלב שלנו ומנסה לחקות אותנו אבל לא יודעת לזרוק... פשוט נותנת לכלב בפה, או במקרה הטוב מפילה את הכדור ממש מתחתיה. קראתי שהיא אמורה לדעת לזרוק.
היא אוהבת לשחק לבד. למשל אם אני ובעלי מנסים להדגים לה איך מוסרים כדור, אחרי 3-4 מסירות שלנו היא זוחלת לשחק עם צעצועים אחרים. אם אני משחקת באייפד והיא רואה אותי היא זוחלת אליי ודורשת שאשחק איתה באייפד (בדברים של תינוקות).
היא לא תמיד מחייכת בחזרה כשמחייכים אליה, אם זה סתם מתוך ישיבה ביחד. אם הופענו פתאום אז היא לרוב תחייך וגם לפעמים תנופף לשלום. לזרים בטוח לא תחייך ותמיד לוקח לה זמן להפשיר עם זרים. אחרי כמה דקות היא יכולה לחייך.
נותנת נשיקות לפעמים כשמבקשים ממנה. לעיתים רחוקות מאוד נותנת לבד.
חשוב לציין שהיא לא בגן, היא רק בבית איתי ועם הוריי אז אין לה חברת ילדים.
האם זה נשמע סביר לבת 10.5 חודשים או שכדאי שנפנה לרופא?
תודה