הוספת הודעההוספת תגובה פורום דיכאון אחרי לידה - ראש הפורום

מה עובר עלי?

גלית(9.7.2011, 19:57)

שלום,

ילדתי את בני הראשון לפני 3 חודשים. לפני ההריון לקחתי באופן קבוע תרופה נוגדת דכאון (סרוקסט) במשך 6 שנים. בהריון הפסקתי למען בריאות העובר ולא חזרתי לקחת אותה.

כל ההריון הייתי עצבנית ומדוכדכת, בעבודה שנשארתי בה רק כדי לקבל את מענק הלידה. כמו כן התכחשתי למצבי ולעצם זה שאני בהריון ולא התחברתי לזה בכלל. כנראה שלא עשיתי הפלה בגלל לחץ חברתי ובגלל הרצון יאללה נקפוץ כבר למים.

ההריון והלידה היו מושלמים ללא סיבוכים. בשבוע הראשון בבית הייתי מבועתת ממש עם תחושות קשות כאילו מישהו מת.

לאחר חודש הסתגלתי מעט אם כי אני מרגישה שכל זה גדול עלי ואני לא רוצה להיות במצב הזה- סגורה בבית, מוזנחת, כל היום פיפי קקי ורחיצת בקבוקים. הרגשתי שאין ערך לקיומי, התינוק עוצר אותי בחיים בקריירה אני מתה לחזור לעבוד. קינאתי ממש בבעלי שהלך לעבודה בכל בוקר.

לאחר חודשיים התחלתי להרגיש משהו כלפי בני לאחר שהתחיל לחייך. פתאום נתקפו רגשות מהצד השני- איך אחזור לעבוד ואשאיר אותו עם מישהי אחרת שאינה אני? פרידה ממנו של שעה משגעת אותי מרוב דאגה וגעגועים.

אני בוכה המון, מתעצבנת בקלות על כל דבר ומוציאה הכל על בעלי ועל הכלבה.

אני אפילו מגיעה למצב שבא לי להרביץ לכלבה המסכנה מה היא אשמה.

בעלי מתוסכל מרמת העצבים שלי והאוירה מתוחה כל הזמן.

אני מרגישה שאין לי סבלנות אליו ושכל דבר שהוא עושה מרתיח אותי. אפילו עצם זה שהוא נושם. לא בא י לשכב איתו, ואני תוהה אם בחרתי נכון בחיים המשותפים שלי איתו.

אני מרגישה שהוא לא מבין אותי וקשה לי להיפתח בפניו.

אני מודאגת מאוד לגבי העתיד- במה אעסוק כמה שעות כיצד אסתדר איפה נגור אני לא רוצה קריירה על חשבון הבן ולא רוצה להיות עקרת בית גם.

אני הרבה פעמים לא נרדמת (לפחות שעתיים שלוש של נדודי שינה) בגלל שאני טוחנת מחשבות על גבי מחשבות.

אני מסתגרת כלפי המשפחה- ממעטת בביקורים אצל ההורים או ההורים של בעלי. הם מעצבנים אותי ואין לי סבלנות אליהם. אפילו לא לאחי הקטן שתמיד היינו מסתדרים מעולה. אפילו בא לי לחיות במדניה אחרת כדי שיעזבו אותי בשקט.

למרות זאת, יש לציין שישנם ימים שאני סבבה ורואה דברים באור חיובי. וישנם אנשים שאני נהנית לשוחח ולהפגש איתם. אנשים אלה מה שמאפיין אותם גיליתי שהם לא מדברים איתי על פיפי קקי אלא זורמים איתי כרגיל.

כאשר מצב רוחי טוב הוא לא נמשך ליותר מיום יומיים ואני שוב חווה עצבנות בכי פסימיות ומחשבות אובססיביות לגבי העתיד.

אם אני חווה דכאון לאחר לידה?