פורום דיכאון אחרי לידה

שלום, אני פונה לפורום ברגשות ייאוש ותסכול עצומים. בני בן 5 שבועות. נולד לאחר הריון ולידה טראומטיים עבורימ בשבוע 20 המליצו על הפסקת היריון עקב חשש למום חמור בדרכי השתן. שהסתבר כמום, אך בר טיפול. בשבועות ההיריון האחרונים אושפזתי עםרעלת היריון ויולדתי בשבוע 37. אני מאוהבת בילדי עד אין סוף, אך בכל פעם שאני מביטה בו, עולה סי המחשבה על הבעה שישלו- בעיה כלייתית בגללה הואבמעקב נפרולוגי.מיום לאחר הלידה הוא במעקקב ובדיקות עד שיגלו מה הבעיה שיש לו.שוב לא אסון, משהו בר טיפול. כת יחד עםגזים שלו, בכי כמעט בלתי פוסק ועייפות עצוומה שלי. אני ללא תיאבון מאז הלידה. ירדתי במשקל מאוד מהר, אינני מגלה ענייןבפעילויות דאהבתי קודם לכן. לא סובלת להיות בבחת לבד עם הקטן ןואף פיתחתי שנאה מוזרה לדירה בה אנו חיים. לילות בלי שינה והכי גרוע זה כשהוא ישן שעות ברצף אני לא מצליחה לישון. כלל וכלל. גם כדבעלי איתו. אני כל הזמן מחפשת להיות עם המשפחה שלי או עם אמא שלו. שיהיו סביבי טנשים. מפחדת להשטא איתו לבד. אציין שאני מתפקדת איצו ב100 טחוז וממלאה את כל צרכיו. אני עייפה, קשה לי, פסימית וחרדה רוב הזמן. בעלי חושב שהכל בראש וכל השינוי חבוא ממני ואין צורך בהתערבות חיצונית. ברור לי דאני צריכה עזרה מקצועית לפני שאתפרק לחתיכות. הייתי רוצה כמה שיותר להממע מטיפול תרופתי. איך אני מתחילה? למי אני פונה? אני חייבת להאים את עצמח מהקרקע...