פורום דיכאון אחרי לידה

היי, התינוקת שלי יצאה ממש מכוערת, הבן שלי יצא ממש חמוד, הוא בכור בן שלוש, ילד מקסים, מאז שנולד לא היה איתו בעיות. הוא ישן כל הזמן, ואז כשגדל היה ילד שקט ונוח. גם עכשיו. התינוקת שלי בת שנה. וכבר שנה אני לא מצליחה להקשר אליה. היא ילדה מכוערת, ובוכה המון. הלילות איומים, אין לי שקט ושלווה. אני מוצאת את עצמי כועסת עליה מאוד, ולפעמים אף עולות לי מחשבות לפגוע, בה, לנענע אותה חזק שכבר תשתוק. עולות לי מחשבות על זה הלוואי ולא הייתה נולדת. והכי גרוע שאין לי נקיפות מצפון על זה. אבל אני בהחלט סובלת מזה שאיני אוהבת אותה. מזל שבעלי עוזר לי איתה. ורק הוא יודע על "הסוד" הזה. אך מקבל אותי כפי שאני כי חושב שאני חולה בדיכאון. אבל אני מתפקדת כרגיל כאשר אני עם הילד, ולא היה לי דיכאון איתו. והעולם מלא בצבעים כאשר אני לא איתה, עם התינוקת הזו שהורסת לי את החיים. אני נהנת מהכל חוץ מלשבת איתה. האם מדובר בדיכאון שלאחר לידה, כפי שמסביר זאת בעלי? אודה על תשובתך.