פורום דיכאון אחרי לידה

היי, אני בשבוע 29 וגם חגגתי יום הולדת לפני שבוע. עברו עליי יומיים ביום של היום הולדת ממש של דאון ואני ממש לא חושבת שזב בגלל היום הולדת 31. אלא מצבי רוח .

בעלי עשה משהו קטן שלא היה לרוחי ועיקמתי לו פרצוף והתחלנו לריב וממש איבדתי את הסבלנות אליו, אין לי כח לשמוע את השטויות שלו ואין לי שום רצון להשלים איתו בכלל . התשובות שלו הן ילדותיות וזה מעצבן אותי עוד יותר ואז בכלל אני משתגעת ויוצאת מהחדר.

אני לא מנסה לפתור, לדבר, להקשיב אלא לא מסוגלת להקשיב לו רואה בו טיפש ומסתובבת יומיים עם פרצוף עצוב בבית. אין לי רצון לחייך, אני עצובה, ואני גם מפחדת פתאום להיות אמא עם תינוק.

מהו התסמין הזה שאני בתוכו? שאינני רוצה לשמוע מבעלי כי הוא מעצבן? והוא מתנהג כמו תינוק ורב איתי עוד,