פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

שלום רב,

בהודעתך מתואר ילד בן שנה וחצי, מפותח ושובב.

ניתן להבין כי הוא כבר הגיע לגיל שבו, בדרכו שלו הוא בודק את הגבולות.

אפשר בהחלט להבין את כעסך כאשר בנך הרביץ לך בפנים.

חשוב במצב כזה להפריד בין העושה ובין המעשה. ילדך זקוק לאישורים תדירים שאוהבים אותו ללא תנאי ובכל התנהגות, ויחד עם זאת חשוב להתייחס למעשה.

אפשר לבטא אמפטיה לבנך באופן המאפשר לו להרגיש אהוב גם כשכועסים עליו: "אני מבינ/ה שאתה רוצה לשחק איתי במכות, וייתכן שזה מהנה אותך"

ואז לתווך לו את המציאות: "אך לי זה לא נעים, ואני לא רוצה לשחק במשחק כזה" ולהוסיף 'חוק' חשוב בכל בית: "אצלנו מדברים אחד עם השני ולא פוגעים, ולא מרביצים".

לאחר האמירה המשלבת אמפטיה לבנך יחד עם הצבת גבול ברורה, אפשר לקום וללכת למקום אחר ולנתק מגע מהסיטואציה המתוארת.

כשבנך ירצה לעקוב אחרייך (כי הוא רוצה להיות איתך) אפשר לאמר לו: "אני אשמח להיות איתך ולשחק איתך, אבל בצורה שנעימה גם לי. נעים לי כשאתה מלטף אותי, נעים לי כשאתה מחבק אותי, נעים לי כשאתה מנשק אותי, ונעים לי לשחק איתך ביחד במשחקים אחרים".

אני מזמין אותך להמשיך ולשתף אותנו.

בברכה,

גיא ניב.