הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

התנהגות +פינוק ייתר

גיא ניב(23.5.2011, 14:23)

ציפציף, שלום רב,

את מספרת על בנך, בן ה-5, שלישי לאחר שתי בנות בשנות ה- 20 לחייהן.
את מספרת שאת מרגישה איבוד שליטה על בנך הצעיר, תוך היענות לדרישותיו, וכי את משוחחת איתו על התנהגותו בגן, אך נראה שאין שינוי. את חוששת כי בנך יגדל להיות שובב, באופן שבו את תראי את הטעויות בתהליך חינוכו וגידולו.

ילד שלישי, הנולד בפער שמעל ל- 10 שנים במקרה שלך, נחשב, במערך המשפחתי, כמו ילד יחיד, על מאפייניו השונים. ילד יחיד ו"בן הזקונים" נחשבים ל'נסיך' במשפחה. סביר שגם האחיות מתייחסות אליו באופן אימהי ומגונן. כך נמנעים מקונפליקטים ומהצבת גבולות, כדי שלא לפגוע ב'ילד הקטן', ובד"כ, כפי שציינת, נענים לדרישותיו. כך הוא לומד שכאשר הוא מפעיל 'לחץ' אזי הוא ישיג את דרישותיו.

זאת גם זאת, ההורים של ילד יחיד, וכן ילד הנחשב כעת ל"בן הזקונים" - מעדיפים בד"כ 'לשמר' את 'הילד הקטן' כך שלא יגדל מהר מדי ואז הם "יאבדו לעד" את ההורות. וכך ההורים בד"כ מגוננים וחסים על הילד ומבלי שימת לב מנסים להנציח את התלות שלו בהם.

כאשר ההורה רוצה להשיג את "השליטה על העניינים" הצד השני חייב להסכים להיות 'הנשלט'. אלא שבגיל 5 גם בנך רוצה להרגיש שהוא "שולט על העיניינים" וכך מתפתחים להם 'מאבקי שליטה'. את 'דפוס המאבקים' איתך, הוא מביא גם אל הגן, וכשהוא אומר "לא בא לי לעשות" הוא בעצם אומר - זאת הדרך שלי להרגיש שליטה עליכם (על צוות הגן, על הילדים).

במאבקי שליטה, ובמיוחד כאשר את 'נכנעת' לדרישותיו, בנך מעצים את כוחו, וככל שהוא יגדל, כך הוא עלול להסלים את מאבקיו בך ובצוות הגן, ובמקביל את תחושי באובדן הסמכות ההורית שלך.

כדי לעודד אותו לשתף פעולה בבית חשוב לחזור אל התפקיד ההורי שלך,

הקשור בשיקום הסמכות ההורית מחד-גיסא ומאידך גיסא בשינוי התפיסה לגבי הבן שלך - מ'ילד קטן' אל 'שותף בבית':

1. חשוב לגייס את הבנות ולבקש מהן לזכור שרק את האמא/ההורה בבית.

יתרה מכך, עודדי אותן שלא לוותר לו על כל דבר, ולא להסכים לכל דרישה שלו. אפשרי להן להציג התייחסות כשל אחיות אל אחיהן, במצבים שבהן הן רוצות להציג את העמדה שלהן, גם כשהיא מנוגדת לרצונו/דרישתו של בנך. חשוב שילמד להתמודד עם מצבי תסכול שבהם הוא אינו נענה לדרישתו.

2. חשוב שתגדירי מס' חוקים ברורים בבית, הרלוונטיים לכולם (בבית שלנו, מדברים ולא פוגעים, כשיוצאים אומרים שלום, לא פוגעים ברכוש במזיד וכו'). אח"כ חשוב להגדיר כללי הבית. יש כללים לבנות ויש כללים לבן ה- 5 (הן שותפות לסדר היום, ואילו הוא צריך לקיים את סדר היום שאת קובעת. את למשל, קובעת את השעה שבה הוא הולך לישון וכו').

3. חשוב לעודד את בנך לקחת חלק בפעילויות הבית ולעודד אותו לסייע - לסייע בהכנת הארוחות, בעריכת השולחן, בניקיונות, הבאת הכביסה למכונה וכו' וכו'

4. כאשר הוא משתף פעולה ועוזר, חשוב לפרגן לו. כאשר הוא מתנגד לשתף פעולה עם סדר היום - חשוב שתתייחסי אליו באמפטיה ובהבנה לקושי שלו לצאת מדפוס המאבקים, ועדיין חשוב שתשקפי את המציאות.

כאשר הוא לא רוצה להכנס למקלחת, חשוב שתבטאי את ההבנה לחוסר הרצון שלו ולתסכול שלו מכך שהוא צריך להפסיק את המשחק/צפייה בטל' וכו' - ויחד עם זאת להבהיר לו בנחישות כי כעת הוא צריך להכנס למקלחת. כשהוא משתף פעולה עצמאית - חשוב לפרגן לו ולהוקיר את שיתוף הפעולה. כאשר הוא מתקשה עדיין - חשוב לעזור לו ולקחת אותו למקלחת. כאשר את עושה זאת ממקום אמפטי (ולא ממקום כועס, מתוסכל, מאוכזב) - יש סיכוי שהוא ירגיש שאוהבים אותו גם כשהוא מתנגד/מתמרד, וכי יש פה סמכות ברורה.

אינך נענית לדרישותיו, המבטאות מאבק-כח/שליטה. חשוב להבין את הצרכים שלו. בנך רוצה להרגיש שייך למשפחתכם, ממקום של שותף, ולא ממקום של ילד קטן ונשלט. חשוב להתחשב בדעותיו וברצונותיו, הגם שלא צריך להסכים לכל רצון. רצוי אפילו שלא להסכים, כדי לאפשר לו להתמודד עם מצבי תסכול ואף אכזבה. כך ילמד לפתח יכולת של וויסות רגשית, העשויה לתרום לו רבות בהתמודדות שלו עם צוות הגן ועם הילדים בקבוצתו.

5. אני ממליץ להעביר אליו אחריות מלאה למעשיו בגן. זהו התפקיד של צוות הגן להתמודד עם מעשיו של בנך שם. זהו אינו תפקידך. את מוזמנת לשתף אותו בעולמך ובחוויות שלך, ולקוות שגם הוא ירצה לשתף אותך בעולמו שבגן. את מוזמנת להתעניין בקורות אותו. במידה והוא מספר לך על חוויות לא נעימות - הוא בעצם זקוק לתמיכה שלך, לחיבוק ולעידוד. כדאי להוקיר את הבחירה שלו לשתף אותך. לברר מה היתה הרגשתו כאשר קרה המקרה בגן, אפשר לשאול אותו מה הוא חושב שנכון לעשות במקרה כזה וכזה בגן - עם הצוות ועם החברים. אפשר לברר איתו באילו מצבים הוא כן יהיה מוכן לשתף פעולה ובאילו לא.

ובסיום השיחה חשוב מאד להעביר אליו מסר של אמון - "אני סומכת עליך שאתה תבחר מה שמתאים לך בגן, ועל פי החוקים של הגן".

כדאי גם להעביר מסר ברוח זו לצוות הגן, ולאמר להן שאת סומכת על הבן שלך ועל בחירותיו, וכי את סומכת עליהן ועל ההתמודדות שלהן עם התנהגותו.

ולמעשה, אין צורך יותר לשכנע אותו לעשות כך או אחרת, כי זוהי בחירה שלו, ואין לך כל שליטה על כך.

6. כאשר האווירה בבית תשתנה לכיוון של הורות סמכותית ברורה ועקבית, יחד עם עידוד ופירגון על מעשים התורמים ומועילים למשפחה - יש סיכוי שהאווירה הכללית תשתנה - ואו אז קיימת האפשרות שבנך יבחר אחרת. כאשר הוא יהיה פחות עסוק במאבק עימך, ייתכן שיבחר לשתף פעולה, ולתרום למשפחה, ואף לבחור אחרת בגן, וגם שם לשתף פעולה עם הצוות ועם הילדים.

את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו.

בברכה,
גיא ניב