הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

תינוק בן שנה ו4-מס קשיים

איילת אפשטיין(27.4.2016, 10:54)

שלום רב מאיה,

את מתארת את בנך התינוק, ילד נבון וחמוד, המפותח היטב לגילו. ביחד עם זאת, יש לו כמה התנהגויות חדשות אשר מקשות ומאתגרות אתכם ההורים.

הדבר הראשון שאני רוצה הוא להרגיע אותך ולומר שעל פי התיאור שלך נראה שההתנהגויות של בנך אשר מטרידות אותך, הינן מתאימות לשלב ההתפתחותי שלו ולכן יחלפו עם הגיל.

למשל, זריקת אוכל וחפצים על הרצפה מטרתה גילוי החוקיות בעולם – איך פועל כוח המשיכה. זוהי פעילות חקירה ושליטה הנובעת מסקרנות טבעית שהינה אופיינית לגיל. היא עשויה להתבטא גם בפתיחת וסגירת דלתות, כיבוי והדלקת האור ועוד... – פעילויות מסקרנות ומעניינות עבור פעוטות בגיל זה.

מצד אחד אנו רוצים לאפשר לפעוט ללמוד מה קורה כאשר עוזבים חפץ (הוא נופל, מקבל מכה, עושה רעש על הרצפה, לפעמים קופץ על הרצפה כמה פעמים, לפעמים נשבר...) ומצד שני אנחנו רוצים להציב גבולות (למשל שלא יזרוק אוכל). לכן עלינו לחשוב ולהחליט מה לאפשר ועל מה לעמוד. למשל, אם לא מקובל עלינו שיזרוק אוכל, אז כאשר סיים לאכול ומתחיל לזרוק אוכל על הרצפה ניקח את הצלחת ונגיד "לא זורקים אוכל".

חשוב לומר זאת ללא כעס וללא גערות מתוך הבנה שזה לא נעשה כדי להרגיז אותנו אלא לטובת ההתפתחות הטבעית של הילד. גם כאשר ילדים לומדים לאכול עם כפית והכל נשפך להם מסביב אנחנו מבינים שאין לנו מה לכעוס כי זה שלב ברכישת המיומנות ורק כאשר המוטוריקה העדינה תתפתח הם יוכל להשתמש בכפית ביעילות.

מומלץ להציע אלטרנטיבה של מה כן מותר לזרוק ולתת מענה לצורך של התינוק. למשל – אפשר לזרוק צעצועים שונים, כדורים קופצים, משחקי אמבטיה שניתן למלא ולשפוך מהם מים וכו'...

לגבי בעלי החיים – ראשית, הוא עדיין לא מבין את המשמעות של להכאיב למישהו אחר, ושנית הוא סקרן ומתייחס אל בעלי החיים כפי שהוא מתייחס לצעצועים – מושך, דוחף, מנסה להזיז וכו'.

את יכולה לבחור לחכות שיגדל קצת ואז יהיה מסוגל להיות עדין עם בעלי חיים, או שתמשיכי לנסות וכאשר הוא מכאיב תרחיקי אותו ולא תאפשרי לו להכאיב. גם כאן, להיות עניינית ולומר ללא כעס "זה מכאיב ולכן הולכים לשחק במשהו אחר". לאט לאט, במשך הזמן, הוא יבין מתוך התגובות שלכם מה מותר ומה אסור.

לגבי הבכי בחפיפה, הלבשה, החתלה וכד' הפעוט פשוט מביע את מחאתו על כך שזה לא מוצא חן בעיניו. בכי הוא שפה אצל ילדים ומכיוון שהוא רוצה להמשיך לשחק ואתם רוצים שיחליף חיתול – הוא בוכה ומבטא את אי שביעות רצונו. הוא עדיין לא יכול להגיד אז הוא בוכה...

כמה רעיונות שיכולים להקל:
תעשו איתו תיאום ציפיות – אמרו לו מראש מה עושים גם אם הוא לא מבין הכל. למשל: עכשיו נחליף חיתול ואחר כך נשחק בקוביות, אחרי האוכל אנחנו הולכים לעשות אמבטיה עם הברווזים,
תנו לו תפקיד, למשל: לשפוך שמפו ליד של אמא, לזרוק את החיתול המלא לפח,
תנו לו לבחור - כי הבחירה יכולה לעזור לו להתגייס לשיתוף פעולה. למשל: איזה כובע הוא רוצה – אדום או ירוק? מה ללבוש קודם – מכנסיים או חולצה?

ומעבר לכל זה - לכל התנהגות מאתגרת יש סיבה (למשל: רצון בתשומת לב, צורך התפתחותי, הנאה מהמעשה עצמו, רצון להשיג משהו ועוד) והיא לא סתם כדי לעשות לכם חיים קשים... ברגע שמגלים את הסיבה המרחק לפתרון מתקצר פלאים.
תהיו יצירתיים, תגייסו הרבה סבלנות (כן... אני יודעת שקל להגיד ושהביצוע יותר קשה....) והכי חשוב – זה עובר עם הגיל....

המשך חג פסח שמח והרבה נחת :)

בברכה,
איילת אפשטיין
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*