הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

עונש בן 4.5?

עידית קידר(2.8.2016, 14:41)

שלום לך חנה,

את מעלה שאלה חשובה ומהותית בהקשר לחינוך הילדים ובדרך שיש להגיב אליהם – בעיקר ברגעים של התנהגות מפריעה – ויחד עם זאת, לשמור על יחסים ואווירה טובה – וזה בהחלט אפשרי!

יתכן שבנך אכן בודק את הגבולות. הוא רוצה לדעת מה מותר ומה אסור, עד כמה אפשר למתוח את הגבול ומה קורה כשעוברים את הגבול. וזה לגיטמי ואף חשוב להתפתחותו, שהרי הוא בגיל שמתפתחת בו המשמעת העצמית, האחריות והיכולת לדחות סיפוקים.

אני מחזקת אותך על הבחירה והאמירה: ש"צריך ללמדו שיש תוצאה להתנהגות הזו" וזהו בדיוק עצם עניין ועצם החינוך - על בנך ללמוד מהתוצאות של התנהגותו וזה אף עדיף פי מונים מאשר ללמדו לציית או לרצות אתכם (במיוחד להמשך חיו כבוגר).

אז איפה הקושי? נראה לי שנוצרה אי הבנה בין "למידה מהתוצאה" לבין "ענישה" – אלו 2 שיטות חינוך שונות. לא כאן המקום לפרט את כל החסרונות של העונש אך אומר רק שעונש גורם בד"כ לכעס, לעלבון, לתחושת כישלון וחוסר אמון בו. מתוך תחושות אלו קשה לילד ללמוד ולשנות התנהגות אלא להפך – העונש מעורר בו התנגדות ורצון להעניש בחזרה והוא עלול לחזק את אותה ההתנהגות המפריעה.

הדוגמא שנתת יכולה להמחיש זאת: כשאתם בגינה ובנך לא מגיע כשאתם קוראים לו –מזכירים לו, משכנעים, כועסים-בקיצור –הוא "זוכה" להרבה אנרגיה ותשומת לב על ההתנהגות הלא רצויה שלו. וגם אם בסוף מתרצה הוא מקבל מסר "לא סומכים עלייך". אז למה שבפעם הבאה ישנה התנהגותו?

הלמידה מהתוצאה צריכה להיות מתוך תפיסה חינוכית, שיקול דעת ומנהיגות ומתוך רצון לעורר בילד אמון בהורה ובסמכותו וזה נעשה בדרך מכבדת ומכובדת– בדרך שהילד יוכל ללמוד מתוך התוצאות של התנהגותו – מעין "שברת-שילמת".

אם כך, התשובה לשאלתך היא שהתוצאה (ולא הענישה) צריכה להיות בהחלט בהקשר לסיטואציה עצמה. לפני שאתם יוצאים לגינה, כדאי לומר לו: "כמה דקות לפני העזיבה, אגש להודיע לך ואני סומכת עלייך שתשתף פעולה- זה מאוד יעזור לנו". (אפשר גם לאפשר לו לבחור את הזמן -5 דק' או 10 דק). במידה ולא יגיע, צריכה להיות תוצאה ורצוי שתהיה הגיונית וסמוכה לאירוע. מניעת הממתק לא ממש מלמדת כי אין קשר, אך היות והתעכבתם בגינה-לא נשאר זמן (באותו הערב) לסיפור, למשל. אלא שיש לומר זאת באמפטיה, בלי כעס ובלי להאשים אותו וזאת כדי שיוכל להבין את התוצאה.

במקביל, אני ממליצה לעודד את בנך (בלי קשר לעניין הגינה) ולחזק בו את ההתנהגויות הנבונות ולהסביר לו במה הן מועילות ותורמות לאווירה בבית וליחסים ביניכם – כל התנהגות, ואפילו אם היא מובנת מאליה, כמו עשייה שנעשית ביוזמתו (ולא מתוך דרישה שלכם), התייחסות ורצון לשתף פעולה בהתייחסותו כבוגר לאחותו הצעירה, שיתוף פעולה בגינה (ואפילו אם זה שיפור קל)– וכאמור לומר לו מה הייתה התרומה בהתנהגותו.

לסיום, מילת המפתח בגידול ילדים היא עקביות ואני מניחה שלאחר מס' פעמים שתנהגו בדרך זו יחול שינוי בהתנהגותו של בנך.

במידת הצורך, את מוזמנת להתקשר אלינו לקו הייעוץ ונשמח לסייע.

בברכה,

עידית קידר
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*