הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

ילד בן שנה

איילת אפשטיין(4.9.2016, 18:18)

לימור שלום רב,

קשיי פרידה בימים הראשונים בגן הינם תופעה רווחת ומוכרת המאפיינת ילדים רבים. הם מבטאים רגשות טבעיים של געגוע לישן והמוכר וחרדה מהחדש והבלתי ידוע.
קשיי פרידה הינם נורמליים ולגיטימיים ומעידים על התפתחות תקינה ועל כך שהילד מרגיש בטוח בנוכחות הוריו ואינו רוצה להפרד מהם.

כאשר ילד נכנס בפעם הראשונה לגן הוא מרגיש חוסר ביטחון בגלל שהוא מגיע למקום לא מוכר. בנך היה עד עכשיו בבית, עם ההורים או המטפלת האהובה. הוא הכיר את הבית פיזית וגם הכיר את הכללים והחוקים. כאשר הוא נכנס לגן שום דבר אינו מוכר לו – הסביבה אינה מוכרת, המטפלות חדשות, הילדים, האוכל, המשחקים וגם החוקים והכללים בגן אינם ידועים – מה מותר, מה אסור. הכל חדש והתחושה היא חוסר וודאות. מכיוון שהוא אפרוח בן שנה, הדרך היחידה שלו להביע את התחושות שלו היא בכי.

העובדה שהוא ילד חייכן, חברותי, ובעל יכולת להסתגל לאנשים מעידה על כך שיש לו חוסן נפשי וסיכוי טוב להשתלב מהר ובהצלחה במקומות חדשים ולאנשים חדשים.
העובדה שהוא בוכה כמה שניות ועובר לו צריכה להיות מאוד מעודדת עבורך.

מעבר לכך, הפרידה היא לפעמים קושי של ההורים לא פחות מאשר של הילד. כאשר ההורים לא רגועים הילד מרגיש זאת וזה מקשה עליו להירגע ולהיפרד.
אני בטוחה ששלחת אותו לגן טוב, עם צוות טוב ועם המלצות טובות. אני בטוחה שכאשר החלטת להחליף את הגן במטפלת חשבת על טובת הילד - ילדים רוכשים בגן מיומנויות אשר תורמות לצמיחתם ולהתפתחותם כמו רכישת עצמאות, רכישת מיומנויות חברתיות, למידה דידקטית ועוד.

מכיוון שכך, חשוב שתהיי שלמה עם ההחלטה. כאשר ההורים שלמים עם ההחלטה אזי הם יכולים להעביר לילד מסר מחזק שהם סומכים עליו שיתמודד עם השינוי, שהוא יכול להסתדר, שהם מאמינים שיתרגל ויהנה משפע האפשרויות ההתפתחותיות שהגן מזמן לו. לפי התיאור שלך את בנך שהינו ילד חברותי וסתגלן, נראה שאת יכולה להיות רגועה.

כמה שאלות שכדאי שתשאלי את עצמך:
ראשית - למה את חושבת שהוא סובל? האם יש לכך סיבה מיוחדת? האם את לא סומכת על צוות הגן? האם את לא שלמה עם ההחלטה שלך לשלוח אותו לגן?
שנית - האם הוא נכנס לגן ב-1/9? כלומר, היום זה בסך הכל היום השלישי שלו בגן? אם כן, האם לא הגיוני שקצת יבכה בפרידה מאמו האהובה והמוכרת כאשר הוא מועבר לידיה האוהבות, אך הזרות, של גננת לא מוכרת?

מציעה לך לאפשר לילד להתרגל בקצב האישי שלו, בלי להאיץ בו, בלי לחץ ומבלי להשוות אותו לילדים אחרים.
היי סבלנית והקריני ביטחון כי ההתמודדות עם ההתחלה חדשה היא הזדמנות להתחזקות רגשית, לצמיחה ולהתפתחות אישית.

בברכה,
איילת אפשטיין - יועצת משפחתית ומדריכת הורים
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*