פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

שלום ליה,

קוראת את הדברים שכתבת ומבינה שהחשש שלך הוא גדול מאוד. חשש שבתך תמשיך להיפרד בקושי מדי בוקר גם כשתגדל, חשש שאחותה תלמד ממנה, חשש שלא תסכים ללכת לכתה א והחשש הגדול שלעולם תישאר ילדה חסרת בטחון וביישנית.

כמו שתיארת, הסתגלות ופרידה תמיד היו קשים לבתך. יש ילדים שיותר קשה להם במצבים של מעברים ופרידה ויש גם מצבים בהם נבנתה אינטראקציה "מתגמלת" בין ההורה לילד שגורמת לשימור המצב כפי שהוא. האם ישנם מצבים נוספים בהם בתך מתקשה להיפרד? האם רק בכניסה למסגרת חינוכית/חוג? מה קורה כאשר היא הולכת לחברות או נשארת אצל בני משפחה?

את טרודה ולא שקטה ובתך הנבונה יתכן ומבינה כמה מסרים:

1. אם אמא דואגת - כנראה שיש סיבה טובה.

2. הקושי שלי בהסתגלות מעסיק מאוד את אמא ומאפשר לי לקבל תשומת לב ולמשוך זמן נוסף יחד איתה (גם אם הזמן המשותף אינו נעים).

אני מבינה את החשש שלך ואת הרצון לילדה חזקה, עצמאית ובטוחה בעצמה ויחד עם זאת נראה שהדרך בה בחרת לחזק אותה עד כה לא עבדה.

ולכן, אני מציעה להוריד מעט את הנושא מסדר היום ולהתייחס לפרידה באופן ענייני. בנושא זה כדאי גם להתייעץ עם צוות הגן. שוחחי עם בתך בארבע עיניים, שתפי אותה כמה לא נעימה הפרידה כפי שהיא כיום. אמרי לה שמאחר ושתיכן רוצות פרידה נעימה בבוקר מעתה תמציאו לעצמכן טקס פרידה קבוע (שתי נשיקות וחיבוק לדוגמה).

אם יש באפשרותך ללוות אותה לחוג (לדוגמה פעם בשבוע) אולי כדאי לעשות זאת ולומר לבתך אני מקשיבה לרצונות שלך ובמקרה הזה יכולה למלא אותם (הרי לא תמיד זה אפשרי כמו בפרידה בבוקר). יתכן והנוכחות שלך תחזק אותה ועם הזמן תוכלי לצאת לכמה דקות עד שבהדרגה לא תישארי כלל.

המשיכי לחזק אותה על התקדמות, פרידה לפי הטקס שקבעתן, יצירת קשרים חברתיים - נושאים שחשוב לך לחזק אצל בתך. יחד עם זאת, אפשרי לה את הקצב הנכון לה וקבלי את אישיותה המיוחדת.

בהצלחה,

נורית ינקלביץ' - "קול להורה" קו ייעוץ טלפוני חינמי להורים לילדים בגיל הרך 6968*