פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

הדס יקרה,

את מספרת על בתך בת ה-3 שחווה קשיי הסתגלות בגן ולדברי הגננת תלותית, ושואלת כיצד תוכלי להקל עליה...

חסרים לי פרטים רבים בתמונה כדי להבין את הדינאמיקה שנוצרה ולכן אציג בפנייך נקודות למחשבה ... אני מקווה שיאירו את הדרך ...תוכלי לקחת מה שמתאים לך.

ראשית, יש לעשות הבחנה בין הסתגלות לגן לבין קשיי פרידה- את מספרת כי בתך אוהבת את הגננת והסייעת . מעניין לשמוע כיצד היא מתפקדת בגן – האם היא נרגעת מהבכי לאחר שאת הולכת? האם היא משחקת? משתתפת בפעילויות ? סה"כ נראית סקרנית ושמחה במהלך היום ? מה את שומעת מהצוות מעבר לשאלות שהיא שואלת בנוגע לשעת בואך...?

ילדים רבים חווים קשיים בפרידה , אך אם הם מסתגלים- התפקוד וההשתתפות שלהם בגן הולכת ומשתפרת ופרקי הבכי הולכים ומתקצרים.

מעודד לראות כי בתך מרגישה נוח לפנות לגננת ורואה בה כתובת, דבר שבוודאי מקל גם על הגננת לחזק את בתך ולסייע לה בתהליך.

בל נשכח, שנת הלימודים התחילה רק עכשיו (בשל החופשים הארוכים בתקופת החגים...)

וכי בתך עושה כעת את צעדיה הראשונים במסגרת חינוכית . לכל ילד יש קצב הסתגלות שונה . בתך גם עושה את צעדיה הראשונים בזירה החברתית, וגם כאן לכל ילד יש קצב משלו להתקרב ולהשתלב בחברת הילדים וכן העדפות משלו ודרושה מצידכם סבלנות ואורך רוח.

כיצד היית מתארת את בתך בבית? האם היא עצמאית ? יודעת להעסיק את עצמה? משחקת עם אחיה? מתלבשת, אוכלת בכוחות עצמה?

דבר נוסף שחשוב לזכור הוא כי תפישת הזמן אצל ילדים בגיל זה עדיין לא מגובשת ולכן בתך כנראה חווה חוסר וודאות וחוסר ביטחון בנוגע לזמן הגעתך לגן.

אמנם, תהליך ההסתגלות לגן תלוי הרבה פעמים באופיו של הילד ובדרך שבה הוא מתמודד עם שינויים , אולם לתחושות ההורה ולעמדה שלו בנושא הגן יש חשיבות מכרעת.

לילדים יש יכולת אבחנה וחיישנים מצוינים על מנת לחוש כיצד ההורה חווה את המעבר לגן- גם ללא מילים...ילדים מבינים את העולם ואת עצמם דרך עיניהם של ההורים שלהם.

ולכן, ככל שההורה שלם יותר עם המעבר של ילדו לגן, מבין את החשיבות והתרומה של הגן להתפתחות ילדו, מרגיש שילדו נמצא בידיים טובות, ובעיקר סומך ומאמין בכוחותיו של ילדו להתגבר ולהתמודד עם השינוי – כך יוכל לטעת בילד שלו אומץ וכוח ולחזקו בתהליך.

מעברים ופרידות אינם דבר קל, אולם הם חלק מהחיים וילד שמאפשרים לו להתמודד עימם ולהתגבר- הוא ילד שלומד להאמין בכוחות ובמסוגלות שלו ובעצמו.

גם העובדה שאת נמצאת בבית עם בנך הצעיר , יכולה לעורר אצל בתך את השאלה – למה אחי כן ואני לא....להורים שיוצאים מהבית כל יום בשעה קבועה, אין כלל מקום להתלבטויות...

ובאופן מעשי יותר – אני מציעה כמה צעדים - שוב, אינני יודעת אם ניסיתם בעבר או לאו , על מנת לייצר עבור בתך תחושה של וודאות וביטחון-

· צרו סדר בוקר קבוע וברור , נעים ורגוע ככל שניתן- הכינו יחד ערב קודם את התיק והבגדים- אפשרי לבתך לבחור (בין 2 אפשרויות) את הבגדים שהיא תלבש, צעצוע או חפץ שהיא רוצה לקחת עימה.

· הגיעו לגן מוקדם, בשעה שהגננות עוד פנויות יותר ולבתך יהיה קל יותר להשתלב בנעשה בגן.

· שמרו על טקס פרידה קבוע שמתחיל מהרגע שבו מתכוננים לצאת מהבית- (למשל, מדלגים יחד עד לאוטו , בתך ממונה על פתיחת האזעקה של הרכב, בדרך משחקים משחק או שיר שאוהבים, וכו'...) , לגן כדאי להיכנס ברגל ולא על הידיים, בגן- תולים ביחד את התיק, ונפרדים בצורה גלויה וקבועה בפינה שבה היא אוהבת לשחק- נשיקה, חיבוק, שיר או משפט. נסי להימנע ממצב שבו הגננת קורעת אותה מזרועותיך. זה מצב מאד לא רצוי שמציג את הגננת כדמות הרעה והגוזלת . אם היא נצמדת אליך רדי לגובה העיניים שלה ותני לה חיבוק בעמידה. אמרי לה שתחזרי לקחת אותה בסוף היום וצייני סימן שיעזור לה להבין את הזמן- למשל- לאחר המפגש האחרון בגן, או לאחר שתקבלו פריסה . חשוב להיות עקביים ולחזור על השגרה הזאת יום יום בשלב הראשון.

· נסי לקבוע עם הגננת נקודות שניתן לחזק אותה- הגננת יכולה להגיד לה אם היא עדיין בוכה- "אני רואה שקשה לך להיפרד מאימא, אבל כל הכבוד שהצלחת לסגור את הדלת אחריה" , או ש"את מצליחה להתגבר..." אולי הגננת תוכל לאפשר לה לסדר יחד את השולחן לארוחת הבוקר או לסדר את הכיסאות למפגש- כל תוכנית שחוזרת על עצמה , לה בתך תוכל לצפות ותגביר אצלה את תחושת השליטה.

· בסוף היום דאגי להגיע בזמן שסיכמת עימה וחזקי אותה על יכולתה להתגבר.

· תוכלי להיעזר בקריאת ספרים לבתך בנושא התאקלמות והשתלבות בגן חדש.

אני מניחה שבעזרת עקביות והתמדה תראי שיפור הדרגתי בדפוס הפרידה, וגם בתפקוד בגן. קחי בחשבון שבכי וקושי להיפרד הינם לגיטימיים . הסימן להשתלבות בגן הוא מה שקורה אחרי שהבכי פסק...

אני מקווה שמשהו מתוך כל זה יוכל להיות לך לעזר.את כמובן גם תמיד מוזמנת להתקשר אלינו לקול להורה ולהעמיק בנושא.

בהצלחה,

ליאת קליין – יועצת משפחתית ומדריכת הורים
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*

.