הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

ילד בן 4 לא אוכל בגן

עידית קידר(16.11.2016, 20:48)

שלום לך רועי,

אכן נשמע שעניין האכילה ובעיקר אי האכילה של בנך בגן מטריד ומעסיק אתכם עד כדי תסכול.

מעודד לשמוע שיש ביכולתו לאכול גם בדרך אחרת – הראייה, כאשר הוא נמצא מחוץ לגן הוא אוכל טוב. גם עצם העובדה שמשקלו תקין, יכולה להפחית את הלחץ ולהגביר את האמון בו ובחזרתו למסלול נורמטיבי.

האם התייעצתם עם רופא ילדים כדי להסיר ספק ולשלול בעיה רפואית כלשהיא?

משאלתך, ניתן לשער שבעבר הוא אכל טוב יותר, והשנה, מסיבה כלשהיא (שאינה נראית לעין), נוצר דפוס התנהגות שחוזר על עצמו. הדוגמא שפרטת ממחישה היטב את הדפוס: אתם משתדלים ומתאמצים להכין לו אוכל שאוהב – הוא מצידו אוכל קצת - אתם מסבירים ומשכנעים – הוא מבטיח – אתם מענישים "אם לא תאכל אז.."- והוא ממשיך בשלווכלום לא קורה וכך חוזר חלילה יום אחר יום.

נוצר מעין דיאלוג מתיש שכ"א מנסה את "כוחו" - מכל מקום, הוא אוכל בגן מעט וכל ניסיון לשכנע אותו לא יועיל וסביר להניח שהוא ימשיך בהתנגדותו וחבל.... ניתן להבין את התסכול שלך (ואולי אף אכזבה) על שאתה לא מצליח לשכנע אותו שיעשה כרצונך, אך חשוב לי להדגיש שההתנגדות שלו היא לא נגדך, אלא זו דרכו להביע את הרצון שלו לשלוט בדברים הקשורים אליו, לקבוע ולהחליט מה, כמה ומתי יאכל, כאילו אומר "לא תחליטו עלי" - זה שלב חשוב בהתפתחותו לעצמאות ועדיף שיאכל כשהוא ירגיש תחושת רעב ולא כדי לרצות ולהיענות לבקשתכם.

במקביל, קורה דבר נוסף, בנך החכם זיהה (לא במודע) דרך ייחודית לגרום לך להיות עסוק בו. כאשר הוא לא אוכל, הוא "זוכה" להרבה יותר תשומת לב מאמא ואבא שמודאגים ממנו, שמגיעים לגן ובודקים עם הגננות מה וכמה - וכך הוא מרגיש שהוא במרכז העניינים - יש לדעת, שבגיל זה ילדים פועלים עם הלב, עם הרגשות ולא עם ההיגיון.

לכן, אני ממליצה לכם להפחית בעיסוק, במאמצים ובבדיקה עם הגננות סביב נושא האוכל בגן ובמקום זאת:

  • עירכו איתו שיחה בזמן פנוי ורגוע, והבהירו לו שאתם לא יכולים להכריח אותו לאכול בגן, אך מאמינים וסומכים עליו שיבחר לאכול כאשר יהיה רעב.
  • שתפו והתייעצו איתו לגבי מה הוא בוחר לאכול – במקום להחליט עבורו ולהכין לו דברים שהוא אוהב – הציעו לו לבחור מבין 2 אפשרויות: "מה אתה מעדיף? כריך עם גבינה או עם נקניק"? אולי אפילו הציעו לו להכין יחד את הכריכים.
  • השתדלו לא להפוך את האוכל והקינוח לפרס ולעונש - לא אוכלים על מנת לקבל פרס. לא כאן המקום לפרט את כל החסרונות של העונש אך אומר רק שעונש גורם בד"כ לכעס, לעלבון, וחוסר אמון בילד. מתוך תחושות אלו קשה לילד ללמוד ולשנות התנהגות אלא להפך – העונש מעורר בו התנגדות ורצון להעניש בחזרה והוא עלול לחזק את הסירוב לאכול.
  • במקביל, חשוב מאוד לחזק את בנכם על ההתנהגויות החיוביות שלו כילד חכם, חברותי וסקרן – התעניינו בדברים שאוהב לעשות בגן וכאמור הימנעו מלשאול כמה ומה אכל כל יום.

לסיום, אני מאמינה שככל שתתמידו בדרך זו , תוך שאתם מתייעצים איתו לגבי מה בוחר לאכול, מכבדים את בחירתו ומעודדים אותו על שיתוף פעולה - הוא יחוש שאתם סומכים עליו ולא יזדקק להמשיך במאבק - כך תוכלו להתקדם יחד למסלול אכילה מהנה יותר.

בברכה,

עידית קידר
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*