הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

התינוק שלי לא אוהב אותי

עידית קידר(8.12.2016, 14:42)

שלום ליאת יקרה,

במילים נרגשות ודי נסערות, את משתפת בקושי שאת חווה לאחרונה. את עצובה מכך שבנך מעדיף את האחרים על פנייך: הוא רץ בשמחה לאחותך, לבעלך, לחמותך ואילו כשאת רוצה להתקרב אליו הוא מסרב. ניתן להבין שזה מטריד אותך וכמו שאת אומרת: "האוצר שלי שהוא כל עולמי פשוט שובר לי את הלב!!" – לא ציינת אם עברתם לגור ביחידת ההורים לאחרונה? או האם עברתם שינוי אחר שגורם לילדך להגיב כך? ובנוסף, מעניין לשמוע איך את מגיבה אליו כשזה קורה?

לפני הכול, אני רוצה להרגיע ולומר לך שהתנהגותו של בנך אינה חריגה. פעוטות רבים בגיל זה מתחילים להעדיף את אחד ההורים (וזה משתנה פעם את אמא ופעם את אבא) – וכדאי לדעת שזה שלב התפתחותי חשוב - כלומר בנך גדל, נהיה עצמאי יותר ומרגיש שיכול כבר להחליט ולבחור – וזה נפלא!! אני מאמינה שבנך אוהב אותך, זקוק לך וקשור אלייך בדרכו. כך גם אוהב את אביו ומביע את אהבתו לכ"א מכם באופן שונה - הראייה היא שאת מספרת על רגעים נעימים שיש לכם ביחד כשאתם נמצאים ביחד ובכיף.

מזווית ראיה זו ומההבנה שבנך מתפתח כראוי ואינו מתנהג כך רק כדי להכעיס אותך, יקל עלייך להגיב אליו בדרך עיניינית ועם פחות פגיעות ועלבון. ולכן אני ממליצה לך: א. להתייחס אליו ככל שאפשר כרגיל, כפי שהיה בימים "ילד של אמא"- גשי אליו ביוזמתך כמה פעמים ביום, חייכי אליו, לטפי, הרימי על הידיים (ואפילו למס' דקות גם אם בוכה). ככל שאת פגועה ונמנעת מלגעת בו או נותנת לאבא לטפל בו זה יכול לגרום להמשיך בהתנהגותו ואף להחמיר את המצב. ב. כאשר הוא מעדיף מישהוא אחר, אפשרי לו זאת אך לא מתוך כניעה ועלבון אלא בדרך בוגרת ואמפטית "אתה מעדיף שאחותי תרים אותך, זה בסדר, אני עדיין אוהבת אותך" – מסר כזה יעניק לו ביטחון –חשוב לזכור שאת האמא והוא הילד שזקוק לאמא חזקה ויציבה. ג. כאמור, כשאת נמצאת עם בנך לבד אז ממש נעים לכם –אז חשוב שתזמי עוד ועוד מפגשים מסוג זה. באותם רגעים נעימים, תצחקו יחד, תרימי אותו... ואמרי לו משפטים חיוביים כמו: "מרגש ומשמח אותי לראות אותך צוחק" "נעים לי להיות איתך יחד" – ככל שיחווה איתך רגעים כאלו ופחות ניתוק ודמעות – סביר להניח שתוכלו לצאת מהמעגל של עצב, אומללות וריגשי אשמה.

לסיום ליאת, בנך אומנם עדיין תינוק אך לטעמי הוא מבין ומרגיש בדרכו שלו. חשוב מאוד שפנית והעלית את הקושי בפתיחות רבה וחשוב לא פחות שתבדקי איך ניתן לשנות את תחושותייך ולהתחזק מול בנך – את יכולה לשוחח עם בעלך ולחשוב יחד מה בהתנהגות שלו גורם לילדכם להיות מחובר אליו ואיך ניתן להתנהל בשיתוף פעולה כדי לשפר את המצב.

בנוסף, את מוזמנת להתקשר אלינו לקו הייעוץ כדי שנוכל לתת לה מענה והדרכה אישית.

בברכה,

עידית קידר
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*