עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
התארגנות בבוקר היא קטסטרופה
טלי פייר-משה (11.1.2017, 11:13)"הורים בבעיה" שלום,
אתם משתפים בקושי שחווים רבים מההורים - תחושת הבוקר הלחוץ שכמעט כולנו חולקים...למעשה כדאי לדעת - הבוקר מתחיל בעצם כבר בערב שלפניו...
לפי התיאור בפנייה עושה רושם שנוצרו אצלכם שני "מחנות" - "מחנה ההורים" ו"מחנה הילדים" ואתם נמצאים בסוג של עימות ומאבק.
כפי שגיליתם במרבית האינטראקציות שבהם אנו מנסים אסטרטגיות של ענישה אנו נוחלים כישלון, או הצלחה רגעית בלבד. כדי לעשות שינוי משמעותי באקלים המשפחתי ולגייס יותר שיתוף פעולה לא יהיה די בהפעלת מרות הורית.
היתרון במצב שלכם הוא גיל הילדים - אפשר לגייס שיתוף פעולה וזה גם אינו מאוחר מדי...
לפני הכל כדאי שתשאלו את עצמכם מה קורה אתכם בבוקר? האם אתם "אנשים של בוקר" או "אנשים של לילה"? יש ילדים ואנשים שהמעבר משינה לערות קשה להם יותר מלאחרים. אם אתם כאלה, יתכן גם שהילדים או חלקם. בדקו עם עצמכם -האם אתם קמים מספיק מוקדם, האם הכל מאורגן לכם מבעוד מועד? לאחר שתוודאו שמבחינתכם הכל מאורגן תוכלו להמשיך הלאה -
מה שאני ממליצה הוא לכנס את החבורה למפגש משפחתי, לפעילות נחמדה וקצרה, שבסיומה תאמרו לילדים שאתם מבקשים לשוחח אתם על עניין החשוב לכל המשפחה. דברו בנועם ושתפו אותם בשיחה. נושא השיחה יהיה כמה לא נעים לכם מה שקורה כעת בשעות הבוקר וכמה תרצו לשנות זאת ושאתם מרגישים שבוודאי גם להם לא נעים ואיך הם מציעים לעשות שיהיה טוב יותר. תנו להם כיוונים -רצוי שתגיעו להחלטת משותפת בנוגע לסיום היום וטקס השינה - מה ניתן להכין כבר בערב. באיזו שעה נכנסים למיטה (האם כולם יחד או שיש הבדל בין הילדים, לפעמים הפרש של 15 דקות עושה הבדל עבור הילדים) לבנות "טקס שינה" קבוע שבו ההורים פנויים לילדים (בלי טלפונים וכו') והפעילות המשותפת כל כך נעימה לכולם כך שהם יירצו להקדים אותה. משחק משותף, סיפור, צפייה בתכנית קצרה במשותף.
בהמשך שוחחו על הבוקר - איך יירצו שתעירו אותם? האם הם רוצים שתתנו להם מספר דקות נוספות במיטה? אולי צריך לעשות השכמה ראשנה מעט מוקדמת יותר? האם יירצו לשמוע מוסיקה מסויימת? מי זקוק לעזרה ובמה ומי יכול לקחת על עצמו תפקיד - בארוחת הבוקר או בהתארגנות אחרת. כדאי להחליט על שעה מסויימת שבה רוצים לצאת מהבית ולהשתמש במנגינה של שעון מעורר כדי להזכיר לכולם שהגיע הרגע, אפשר גם לתזמן שני צילצולים בהפרש של 5 דקות ושכולם יגיעו להיפגש ליד הדלת. זה יוריד מכם את הצורך לזרז ולהזכיר להם כל הזמן. התייחסו לעניין כאל צוות שפועל יחד לטובת מטרה משותפת.
זה יצריך מכם דוגמא אישית וסבלנות, לא להאיץ בהם אלא להעביר אליהם את המסר שאתם יכולים לסמוך עליהם. בקשו מהם עזרה כדי שגם אתם תספיקו, זה יגרום לילדים תחושה שהם משמעותיים והם חלק מהעניין.
תוכלו להגיד לילדים שאם שבוע שלם יפעל כך תזכו כולם באיזה "צ'ופר", לרוב זה עוזר לדרבן אותם. בהדרגה יחושו הם בעצמם את היתרונות של הבקרים ה"חיוביים" וזה יהפוך לחלק משגרת החיים.
כמובן שמדובר בנושא מערכתי ואם אתם חשים שאתם זקוקים ליותר הדרכה תוכלו לפנות לקו הייעוץ שלנו.
בהצלחה,
בברכה,
טלי פייר-משה