עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
ילד חכם וביישן
ליאת קליין - קול להורה (5.8.2017, 16:08)אמא יקרה,
את מספרת על בנך בן ה3.8 שהינו ילד חכם ומפותח ועל הזמן המשותף שלכם ביחד. נפלא שאת רואה את כל התכונות הטובות שבו וניכר שאת מקדישה רבות לחיזוק הקשר ביניכם ולקידומו של בנך בתחומים רבים.
הבעיה מתחילה, כפי שאת מגדירה זאת היטב, שכשאת עסוקה בדברים אחרים, בנך מתקשה לקבל זאת, ומראה את חוסר שביעות רצונו.
ילדים רבים בגיל זה מתקשים להסתדר בכוחות עצמם, משתעממים בקלות וזקוקים לעזרת הוריהם כמעט בכל דבר וזאת משום שאף פעם לא למדו לעשות זאת אחרת.
כשאנו ההורים, ממהרים לפתור כל קושי, לחלץ משעמום, להציל מתסכולים... (מכל הכוונות הטובות, כמובן,) אנחנו לא מאפשרים לילדינו ללמוד להסתדר בכוחות עצמם, להאמין בעצמם שהם מסוגלים ולהפוך להיות עצמאיים.
בנך נמצא כל העת בתהליכי למידה, גיבוש אישיות וזהות משלו , כפי שציינת...כל זאת הוא עושה באמצעות התבוננות ולמידה בעיקר מכם ההורים ובאמצעות ההתנסויות שהוא חווה. הוא בעצם מסיק כל הזמן מסקנות על עצמו, על אחרים ועל העולם.
כדי להגדיל את הסיכוי שהמסקנות שהוא יסיק הן שהוא - יכול, מסוגל, בעל ערך ומשמעותי כדאי לאפשר לו לחוש חלק תורם ומשמעותי בבית, להאמין בכוחו להתמודד ולאפשר לו להיות עצמאי בהתאם לגילו.
את הזמן המשותף שלכם יחד תוכלו לנצל לא רק לטובת משחקים ולימודים, אלא גם לטובת עשייה משותפת . הזמיני את בנך לעזור לך בעבודות הבית: בבישולים, בעריכת השולחן ופינויו, בסידור הבית, בקניות, בכביסה, ובכל דבר שאת עושה...בכל פעם קצת...כך לא יהיה צורך לעשות הפרדה בין הזמן שמוקדש לבנך לבין הזמן שאת צריכה להקדיש לעיסוקים אחרים והוא, ירגיש שותף.
תוך כדי עשייה משותפת ניתן גם ללמוד כל כך הרבה : למיין, למנות, צבעים, צורות, בכל תחום ונושא.
נכון שבהתחלה לא תצליחי "לתקתק" את כל הסידורים בקצב ובדרך שאת רגילה... אולם זכרי כי בדרך זו את עוזרת לבנך לחזק את ביטחונו העצמי ולהרגיש שייך, ואט אט, הוא ישכלל את יכולותיו...
ילדים שמרגישים שותפים ותורמים – מרגישים משמעותיים ובעלי ערך.
חזקי אותו על הצעדים שהוא עושה בתהליך העצמאות וצייני בפניו את תרומתו לבית ולמשפחה.
בנוסף, ילדים רואים את עצמם דרך עיניהם של הוריהם – ולכן, אם את תאמיני בכוחו של בנך להתמודד עם מצבים כמו שעמום, תסכול, או חוסר ביטחון בחברת אנשים זרים, כך הוא ילמד לראות גם את עצמו.
ביישנות יכולה להיות תכונה מולדת, כחלק מהמבנה האישיותי של הילד. ילדים כאלו זקוקים ליותר זמן כדי "להפשיר". הם קודם מתבוננים מהצד, לומדים את השטח, מעבדים את המידע...ולאט לאט מתחזקים ומתחברים.
האם את יכולה לראות זאת גם קצת בכם?
ואולי, זו התנהגות זמנית שתחלוף עם הזמן- כך או כך, יש חשיבות רבה לתגובת ההורים כדי שההתנהגות לא תתקבע או אפילו תחריף...
נראה כי בנך מרגיש קצת מפוחד או לא בטוח בחברת אנשים שאינו מכיר ולכן הוא נצמד אלייך עוד קצת, על מנת לקבל "תדלוק" של ביטחון. אם תוכלי לקבל זאת ולאפשר לו את הקצב שדרוש לו, מבלי לתת יותר מדי תשומת לב לעניין- תאפשרי לו להתגבר.
ייתכן ובאמצעות חיקוי האחיינית הוא מנסה להתגבר על חוסר הביטחון שלו ובודק אם כך "זה עובד" טוב יותר....
לכן לא כדאי לתייג אותו כ"ילד ביישן" , לא לבקר אותו או לשאול אותו "למה אתה מתבייש"? (הרי אין לו תשובה על כך...). יש להגיב אליו ממקום של תמיכה כשהוא זקוק לכם, ממקום של אמון ביכולתו שיוכל להתגבר בהדרגה על הביישנות. אפשר להציע לו את עזרתכם אך לא לדבר בשמו או לפתור עבורו את הסיטואציה.
אפשרי לו להיצמד אלייך כשזקוק , תוכלי הציע לו- " אני רואה שאתה לא מכיר...רוצה להכיר?..." , תני לו לבחור...ואמרי לו שכשירגיש בנוח, הוא מוזמן להצטרף... וזהו- אל תעשו מזה עניין או תביעו אכזבה...
כפי שאת אומרת- הוא חכם ויפה ולא חסר לו כלום... הוא רק זקוק לזמן ולקצב שלו ובעיקר לאמונה שלכם בו- כדי ללמוד ולהיות עצמאי.
ייתכן ולו היו לו אחים התהליכים מכורח המציאות היו אחרים וייתכן גם שלא – בכל אופן, מה שמשפיע ביותר זו ההתייחסות שלכם ותגובתכם לכך.
מקווה שהצלחתי קצת להאיר את הדרך...
את כמובן גם תמיד מוזמנת להתקשר אלינו לקול להורה ולהעמיק בנושא.
בהצלחה,
ליאת קליין –
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*