פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

חיים יקר,

אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי .

אתה מספר על הורות משותפת לילד בן 3 אשר מגלה כרגע, העדפה לאימו, ומתקשה להיפרד ממנה. עוד אתה שואל האם זו תופעה תקינה וכיצד ניתן להקל על קשיי הפרידה.

אני יכולה לתאר לעצמי שמצב כזה עשוי לגרום לשניכם לא מעט עוגמת נפש וכאב, אולי אפילו תחושות של דחייה ועלבון? ויחד עם זאת , אני שמחה לקרוא שאתה יכול לראות גם את הזמנים השמחים בהם אתם מבלים יחדיו ולהוקיר אותם , למרות הקשיים הללו וכן להיות מודע לכך שלרוב בנך נרגע די מהר לאחר הפרידה מאימו.

מילת המפתח כאן היא – סבלנות.

העדפה של ילד את אחד ההורים היא מצב מאוד שכיח אצל ילדים בגיל הרך, פעמים רבות ההעדפות מתחלפות בתקופות שונות ואחרי "תקופת אימא" מגיעה תקופה של "רק אבא".

ההעדפה ההורית מתחילה כאשר התינוק מגיע לשלב ההתפתחותי בו הוא מגלה את היכולת שלו להביע את עצמו ואת רצונותיו. תחילה זה בא לידי ביטוי בשפת גוף ובהמשך בדרישה ברורה להורה המועדף.

ההעדפות הללו הן תוצאה של השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ויכולות לנבוע מצרכים רגשיים שונים שכרגע, (על פי הבנתו של הילד ובאופן בלתי מודע, ) הוא מרוויח יותר מהקשר עם אחד ההורים.

שלבי החיים השונים מביאים לרוב העדפות שונות. בנים מעדיפים לעיתים קרובות, את האם בשנות חייהם הראשונות, ואז, כשיגדלו, יפנו אל האב כמודל נערץ.

תהיינה הסיבות אשר תהיינה, תגובתכם להעדפה זו , משמעותית ביותר הן לתחושת הערך של הילד, הן לחיזוק הקשר עם כל אחד מכם והן להחלשת ההעדפה .

ולכן עד שההעדפה זו תשתנה, הייתי מציעה לכם ראשית, לעבד את הרגשות שהתנהגות זו מעוררת בכם.

זכרו כי העדפת הורה זה או אחר אינה קשורה לאהבה- ילדכם אוהב את שניכם וזקוק לשניכם. החליפו את תחושות העלבון בהבנה כי ילדכם אינו עושה זאת נגד אף אחד מכם, כי אם בעד הצרכים ההתפתחותיים שלו.

כל אחד מכם ההורים, מביא משהו אחר לקשר עם הילד שלכם. לכל אחד מכם סגנון הורות שונה וזה כל היופי, אין דרך אחת נכונה לעשות את הדברים, וכך מרוויח ילדכם משני העולמות.

צרו ביניכם שיתוף פעולה במסרים שאתם מעבירים לבנכם, אפשרו לכל אחד מכם ליצור את הקשר המיוחד שלו עם הילד, להתמודד בכוחות עצמו ואל תתערבו על מנת "להציל" את המצב...(אם לא נתבקשתם.) - זה מחליש את ההורה השני.

חזקו את תחושת הביטחון של ילדכם ואת הקרבה באמצעות נוכחות רגועה ובטוחה שלכם.

כשאתה אוסף את בנך מהגן, או מבית אימו והוא בוכה או אומר " לא אבא, רק אימא", תן לגיטימציה לקושי שלו. חשוב שהוא ידע שאתה מבין אותו ומכיל את תחושותיו. תוכל לומר לו " אני רואה שקשה לך להיפרד, אני כאן בשבילך... אשמח לעזור לך, להיות איתך... מה יוכל לעזור לך כרגע?"

אל תיסוג לאחור ותימנע מקשר עימו בגלל העדפתו , וגם אל תנסה "לפצות" אותו או "לקנות" את אהבתו, תגובות כאלו אינן מסייעות ליצירת קשר בטוח ומוגן עבור בנך. המסר צריך להיות – לא משנה מה תעשה, אני תמיד אוהב אותך וארצה לבלות איתך. אפילו אם אתה רוצה עכשיו את אימא, אני בטוח בקשר שלנו.

תוכלו למצוא את האיזון בתגובות שלכם – שמצד אחד תכבד את רצונותיו וצרכיו של בנכם, (כך בזמנים שאתם ההורים, ביחד – והוא נצמד לאימא ומעדיף שהיא תטפל בו, אל תיאבקו בו וכבדו את רצונו)... ומצד שני כשאלו הימים שאתה מבלה עמו, הגיבו בצורה ברורה ומרגיעה, כשבנכם יבין כי אתם החלטיים , הוא יקבל את הכללים.

בנוסף, יש עוד מספר דברים שיסייעו לבנכם לחוש יותר ביטחון במצבי הפרידה:

1. הכינו אותו מראש, הזכירו לו בבוקר, מי ייקח אותו היום מהגן ושאלו אותו אם הוא רוצה להתכונן לפגישה, להכין משהו לקחת עמו, לבדוק מה התוכנית להמשך...כל דבר שיעזור לו להתכונן נפשית.

2. נסו לשמור בשני הבתים על שיגרה וסדר יום. שיגרה מעניקה ביטחון ותחושה של וודאות.

3. דאגו בשני הבתים – שתהיה לבנכם תחושה של "בית", פינה משלו, חפצים שלו.. כל מה שיאפשר לו להרגיש שייך.

אני רוצה לחזק אתכם בדרככם ושוב להזכיר כי אלו תקופות שחולפות.

תוכל עוד לפנות אלינו לקו להעמיק בנושא .

בהצלחה,

ליאת קליין –
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*