פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

נטלי יקרה שלום רב,

אני יכולה להבין את חוסר השקט והדאגה שלך בעקבות השינוי שחל בהרגלי הניקיון של בנך בארבעת החודשים האחרונים. זה מתסכל במיוחד לאחר שהוא נגמל בהצלחה רבה במקביל לשינוי גדול נוסף בחייו – כניסת אחות חדשה למשפחה. כל הכבוד לכם (ולו) שהייתם רגישים וצלחתם היטב את כל השינויים בו זמנית.

ראשית, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שבנך שולטת בצרכים שלו ואינו מפספס!! מכיוון שמגיל 1.10 הוא גמול ואת מספרת על תהליך גמילה מוצלח וקל הרי שניתן להסיק שהוא שולט בסוגרים כבר כשנה וחצי. עם זאת, מסיבה כלשהי, בתקופה האחרונה, הוא בוחר לעשות קקי בתחתונים (האם קרה משהו לפני 4 חודשים?).

ילדים שבוחרים לעשות קקי בתחתונים אינם עושים זאת בכוונה אלא באופן תת מודע. ההתנהגות של הילדים היא מטרתית, כלומר למען מטרה כלשהי, שהיא פעמים רבות השגת תשומת הלב של ההורים או של המבוגרים שסביבם.

מניסיוני עם הורים רבים אני יודעת שבמקרים כגון זה נושא הקקי הופך להיות עניין בבית. זה אומר שמזכירים לילד כל כמה זמן ללכת לשירותים, כל פעם שהוא מלכלך את עצמו אנחנו מדברים על זה ומפצירים בו ללכת לשירותים בפעם הבאה, יש שיחות והסברים חוזרים ונשנים בכל מיני הזדמנויות, יש הרבה מאוד התעסקות סביב הקקי, וזה יוצר לחץ.

הלחץ הוא גורם מעכב ביותר בתהליך הגמילה, והוא גורם מעכב באופן כללי בתהליכי צמיחה והתפתחות.

כדי לעזור לילד להתקדם בתהליך הגמילה יש להפחית את הלחץ, להרגיע אותו (ואת עצמיכם כמובן), להעביר אליו את האחריות, לעודד אותו, ולסמוך עליו שיאסוף את עצמו בחזרה ויחזור להרגלי הניקיון המצופים ממנו, שאותם הוא כבר ניכס לעצמו.

הדרך לעשות זאת היא על ידי שיחת שינוי, שיחה שנעשית בפניות, בזמן נינוח המנותק מהאירוע. בשיחה זו, שנעשית באופן חד פעמי, תוכלי לומר לו: "בזמן האחרון שמתי לב שאתה בוחר לעשות קקי בתחתונים. דברנו על זה הרבה פעמים ומעכשיו לא אעיר לך יותר. אתה ילד נבון ואחראי ומעכשיו אתה מחליט איפה ומתי לעשות קקי. בכל פעם שתבחר לעשות בתחתונים תצטרך ללכת לאמבטיה להתנקות ולהחליף בגדים כי לא הולכים עם קקי בתחתונים, הריח של הקקי לא נעים בבית".

לאחר שיחה זו את לא מדברת איתו יותר בנושא אלא מעבירה אליו את האחריות. הכיני ערימה של תחתונים ומכנסיים בחדר האמבטיה, מגבת/מגבונים, ואפשרי לו להיות עצמאי ככל הניתן. אם הוא צריך עזרה, עזרי לו, אך היי קורקטית ועניינית, ללא הסברים, ללא הטפות מוסר, ללא כעס, ללא גערות. לאחר שהוא נקי ולבוש הוא מוזמן לחזור לפעילות אותה הפסיק.

במשך הזמן הוא יבין שהוא לא מקבל תשומת לב עבור ההתנהגות הלא רצויה ולכן, בהדרגה, יבחר בהתנהגות זו פחות ופחות.

במקביל יש לאפשר לו להחליט, לקבוע ולשלוט בחייו. למשל:

תני לו בחירה בכל דבר אפשרי הקשור אליו (בחירת לבוש, מה לאכול, לאן ללכת אחר הצהריים, באיזה משחק לשחק ביחד, באיזו תוכנית טלויזיה לצפות......).

תני לו לעזור במטלות הבית השונות – תקפלו ביחד כביסה, לערוך שולחן, להכין יחד ארוחת ערב, לטאטא את המטבח, לנקות אבק, להכניס למדיח, להשקות עציצים, לשאוב את השטיח וכו'...

הרעיון הוא לתת לו להרגיש משמעותי ומועיל בבית, ועל ידי כך לחזק את תחושת הערך שלו ואת הדימוי העצמי שלו. כאשר תעריכו ותוקירו את ההתנהגויות התורמות, החיוביות שלו, וכאשר תשומת הלב שהוא יקבל תהיה עבור התנהגויות חיוביות הוא יפחית את השימוש בהתנהגות הלא רצויה כמקור להשגת תשומת לב.

מקווה שהצלחתי לתת לך כיוונים חדשים למחשבה.

בהצלחה,

איילת אפשטיין - יעוץ והדרכת הורים
צוות קול להורה - קו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך 6968*